28/11/2025

"מכונית ושמה תשוקה" מאת דניאל קרן במיזם "רגע לסיפור בדיור"

"מכונית ושמה תשוקה" מאת דניאל קרן, 27.11.2025


פרט לאורות עמומים שבאו מהמכולת הסמוכה היה די חשוך. מכונית קטנה גלשה לאיטה לצומת ונעצרה על סיפו של מעבר החצייה. האם נעצרה שם כי כך עושים לנוכח אור אדום ברמזור או כי נגמר הדלק במקרה בדיוק כאן, או אולי מסיבה אפלולית כלשהי, כלומר מעשה פשע - זאת לא אדע. בכל אופן משמעות הדבר היתה, שיכולתי לחצות את הצומת, שהרי אדום לאחד הוא ירוק לאחר ואני הייתי האחר, שהמתין שם בסיומה של הליכת ערב.


מהמקום שבו המתנתי על המדרכה לפני שהינחתי את כף רגלי על הכביש יכולתי לראות את המכונית הכהה מתקרבת אלי, לאט, בחושך, כאילו נהגה בוחן אותי. ממש חשבתי לרגע שהוא מכוון אותה אליי. כמובן שנדרכתי.


אמרתי בליבי: זה כה קרוב אלי - אגש לומר לו ש...חבל! אין לו אור. הייתי קרוב מאוד לגשת אליו = ככה קרוב. רגע, זאת נהגת, לא נהג. נרתעתי: אם זאת נהגת היא עלולה לחשוד שאני איזה מטרידן, שמבקש להתעסק איתה? למה לי? הבחנתי כי לצד הנהגת יושבת בחורה צעירה, בשיער ארוך וגלי, וידה מונחת על המושב שלצידה.


אני חייב להסביר להן שהאור במכונית כבוי. אבל מה יאמרו עלי אנשים שיראו איש מבוגר כמוני ניגש לשתי צעירות במכונית חשוכה?           ברגע זה התחלף האור ברמור לירוק, כלומר אדום בעבורי, וממילא עלי להמתין. הייתי מסוקרן לראות כיצד הבנות ממשיכות מכאן. אז עמדתי. אור הרכב יידלק בכל שנייה, אמרתי לעצמי והינחתי שחלקי באירוע הסתיים. אבל אור הפנסים לא נדלק והמכונית לא זזה ממקומה גם כשהאור האדום ברמזור התחלף בירוק. אחר כך התחלף שוב. כשאצלי האיש האדום נעשה ירוק הינחתי רגל על הכביש כדי לחצות. כבר ברור לי כי אין קשר בין התמרור - להבנתו ע"י הנוסעות.


ברגע זה הדלת הרחוקה נפתחה קמעה. אולי הנוסעת התכוונה לרדת. או משהו דומה. ראיתי את שער ראשה אך לא את פניה. ככל הנראה הכינה עצמה לפרידה וליציאה לאוויר הלח של הערב. ואני רותקתי למראה התמים של שתיים, מבעד לשימשה קידמית במכונית חשוכה, שמעט מאור החנויות מאיר אותה. הן הפנו את מבטן זו לזו וממש בעודי חוצה את הכביש וראשי מרותק לעברן שפתותיהן נצמדו בנשיקה ממושכת. 


האמת, זה תפס אותי לא מוכן, אם כי זה הרי לא ענייני, מה עושות ביניהן שתי נשים צעירות. אמנם ציפיתי לאיזה אות של ידידות ביניהן כשהדלת נפתחה. לחיצת יד, או נפנוף, אבל לא לכזה ביטוי של אהבה. אור צהבהב ריצד מהנורית מעל ראשיהן והקנה למראה חזות של מיסתורין עתיק יומין. אולי החושך מאותת לי משהו…


לא רציתי להתערב ברגע אינטימי שכזה ועוד להסתכן בהיתפסות כתמהוני או כמטריד


אז מה עשיתי? שום דבר מיוחד. חציתי את הכביש והמשכתי בדרכי. עוד הצלחתי לראות את הנוסעת טורקת מאחוריה את דלת המכונית ומנופפת בידה מבלי לסובב את ראשה, כאילו היתה בטוחה שברכתה תגיע ליעד. הנהגת במכונית הכחולה הקטנה נופפה בחזרה, הניחה מאחור את אורות הרמזור ופנתה ימינה. אבל מה עם האור?!


ואז נדלקו אורות הדרך במכונית.