הַבָּלָדָה לאָבִי וְיִגְאָל, מֵאֵת דָּנִיאֵל קֶרֶן, 26/9/2022, הוקרא ב-28/10/2022
[כ- 7:30 דקות הקראה]
אָבִי יַקִּירִי, אוֹמְרִים שֶׁלַּפִּיל יֵשׁ זִכָּרוֹן אָרֹךְ. אִם זֶה נָכוֹן אָז לְךָ בְּהֶחְלֵט הָיָה זִכָּרוֹן שֶׁל פִּיל - אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהָיִיתָ זוֹכֵר אֶת מַדֵּי הַחַיָּלוֹת שֶׁפָּגַשְׁנוּ בַּדֶּרֶךְ לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. נִדְמֶה לִי שֶׁרֻבָּן לָבְשׁוּ מַדִּים בְּהִירִים. בֶּטַח הָיִיתָ מִתְעַקֵּשׁ שֶׁזִּהִיתָ גַּם צֶבַע זַיִת. נָכוֹן, אֲבָל אֵלֶּה הָיוּ מַדֵּי גְּבָרִים וּגְבָרִים הֵם לֹא הַנּוֹשֵׂא כָּאן.
הַאִם הַחַיָּלוֹת לָבְשׁוּ חֲצָאִיּוֹת אוֹ מִכְנָסַיִם! אֲנִי מְנַסֶּה לְהִזָּכֵר וְלֹא מַצְלִיחַ. אֲבָל דַּי, זֶה סְתָם… לֹא בֶּאֱמֶת מְעַנְיֵן מָה לָבְשׁוּ הַחַיָּלוֹת אֶלָּא מָה הֵן לָבְשׁוּ מִתַּחַת לְמָה שֶׁלָּבְשׁוּ. לִי זָכוּר מֵהַיָּמִים הַהֵם רַק קַו הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁלָּהֶן, הַתֶּפֶר שֶׁנִּרְמַז מִבַּעַד לַמַּדִּים בְּעִקּוּל עָדִין עַל פִּלְחֵי הַיַּשְׁבָנִים שֶׁל הַחַיָּלוֹת. אֵלֶּה הָיוּ יָמִים, שֶׁבָּהֶם הַלְּבָנִים נֶאֶרְגוּ מִסִּיבִים שֶׁל כֻּתְנָה וְלֹא מֵחוּטִים שֶׁל דִּמְיוֹן כְּמוֹ הַיּוֹם. הַחוּטִינִי עֲתִיד לְהַגִּיעַ לָאַגָּנִים רַק שָׁנִים רַבּוֹת לְאַחַר מִכֵּן. בְּצֵל מַבָּטְךָ הַמַּחְמִיר הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּפַּס, שֶׁשּׁוֹבֵב אֶת לִבִּי בְּדַרְכּוֹ אֶל הַהַבְטָחָה שֶׁלְּמַטָּה. הַיּוֹם אֲנִי מְשֻׁעֲשָׁע אֲבָל בַּיָּמִים הַהֵם עֵינַי אִיְּמוּ לִפְרֹץ מֵאֲרֻבּוֹתֵיהֶן. אָז חֲצָאִית אוֹ מִכְנָסַיִם, מִי זוֹכֵר.
הָיִיתָ בְּוַדַּאי זוֹכֵר גַּם, שֶׁאָכַלְנוּ עַד לְהִתְפַּקֵּעַ. תְּחוּשַׁת הַמְּלֵאוּת הָיְתָה הָעִנּוּג הַיָּחִיד בַּחֲוָיַת הַמִּטְבָּח הַצְּבָאִי וְהִרְבֵּינוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל מָה שֶׁנֹּאכַל כְּשֶׁנּוּכַל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמֵנוּ. כֵּן, כָּכָה זֶה כְּשֶׁצְּעִירִים..
אָבִי, דִּבַּרְנוּ עַל סְעוּדוֹת שֶׁל עֲשִׁירִים וְאָכַלְנוּ מָזוֹן צְבָאִי שַׁמְנוּנִי, וְהַפְלֵא וָפֶלֶא, אֲנִי וְאַתָּה נִשְׁאַרְנוּ דַּקִּים כְּמוֹ גַּפְרוּרִים. בְּאֹרַח מוּזָר - אַתָּה בְּשִׁעוּר הַקּוֹמָה שֶׁלְּךָ וַאֲנִי בַּשִּׁעוּר הַצָּנוּעַ שֶׁלִּי - אָכַלְנוּ בְּלִי סוֹף אֲבָל הַמַּדִּים נִּתְלוּ עָלֵינוּ רְפוּיִים. אֶצְלְךָ הַמִּכְנָסַיִם נִגְמְרוּ אֵיפְשֶׁהוּ בְּמוֹרַד הַשּׁוֹק וְחָשְׂפוּ רֶגֶל שְׁחוּמָה וְשׁוֹפַעַת שֵׂעָר. אֶצְלִי הַמִּכְנָסַיִם קֻפְּלוּ, וְקֻפְּלוּ שׁוּב, וְאַחַר הִתְחַפְּרוּ עָמֹק בְּתוֹךְ הַנַּעֲלַיִם. הָרוּחַ פָּרְעָה אֶת תַלְתַּלֶּיךָ, שֶׁכִּסּוּ עַל הַשְּׁבִיל שֶׁנִּמְתַּח בְּצִדָּם. לְמִשְׁקָפֶיךָ מִסְגֶּרֶת שְׁחֹרָה וּמְגֻשֶּׁמֶת. גַּם לִי הָיָה שְׁבִיל בַּצַּד אֲבָל הַשֵּׂעָר הָיָה חָלָק וְאָז עֲדַיִן לֹא הָיִיתִי מְמֻשְׁקָף. וְעוֹד לֹא דִּבַּרְנוּ עַל הַשַּׁרְווּלִים שֶׁל הַחֻלְצָה… כֵּן, הָיוּ בֵּינֵינוּ כַּמָּה הֶבְדֵּלִים.
בַּדֶּרֶךְ לַחֲדַר הָאֹכֶל רִחַפְתִּי קְצַר-נְשִׁימָה לְצִדְּךָ שָׁעָה שֶׁהִלַּכְתָּ לְךָ בְּנַחַת וְהִרְצִיתָ בְּאָזְנַי בְּעִבְרִית, שֶׁנִּלְמְדָה לֹא מִכְּבָר וְעָמַד בָּהּ נִגּוּן רוֹמָנִי כָּבֵד, אֶת דֵּעוֹתֶיךָ עַל מַנְהִיגִים וּמְפַקְּדֵי צָבָא, עַל עִנְיָנִים שֶׁבֵּינו לְבֵינָהּ וְעַל עִירְךָ פֶּתַח-תִּקְוָה, שֶׁהָיְתָה לְךָ כְּמוֹ אֲהוּבָה בּוֹגֶרֶת עִם נִסְיוֹן חַיִּים. אֲנִי תָּרַמְתִּי לַשִּׂיחוֹת בְּעִקָּר הַקְשָׁבָה, הִשְׁתַּדַּלְתִּי שֶׁלֹּא לְהִתְבַּלֵּט מוּלְךָ בְּעִבְרִית מֻקְפֶּדֶת שֶׁל בֶּן הָאָרֶץ, זֹאת שֶׁנּוֹצְקָה כְּהַתְרָסָה כְּלַפֵּי הוֹרַי, שֶׁדִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם יִידִישׁ כְּשֶׁרָצוּ לְמַדֵּר אוֹתִי. לֹא עָמַדְתִּי בַּפִּתּוּי לְהַרְשִׁים אוֹתְךָ, אָבִי, וּלְאַחַר שֶׁסִּפַּרְתָּ לִי בְּרֵישׁ מִתְגַּלְגֶּלֶת עַל פֶּתַח תִּקְוָה הִתְפַּיַּטְתִּי אֲנִי עַל חֶלְקַת עִירִי, מוּגְרַבִּי, עַל הֶמְיַת גַּלֵּי הַיָּם הַנֶּאֱחֶזֶת בָּאֲוִיר הַלַּח וְעוֹלָה אֶל מִרְפֶּסֶת הַבַּיִת וְעַל הַיַּצְאָנִיּוֹת, הַכּוֹשְׁלוֹת בֶּעָקֵב גָּבוֹהַּ וּבִשְׂמָלוֹת קְצַרְצָרוֹת עַל הַמִּדְרָכָה לְיַד בֵּית הָאוֹפֵּרָה, מַמְתִּינוֹת לְלָקוֹחוֹת בַּעֲלֵי דְּרִישׁוֹת צְנוּעוֹת.
שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי לֹא פַּעַם מַדּוּעַ הַמִּפְגָּשׁ הַיּוֹמְיוֹמִי עִם אָבִי לֹא הָיָה לִידִידוּת נֶפֶשׁ שֶׁל שָׁנִים. לֹא מָצָאתִי הֶסְבֵּר מַנִּיחַ אֶת הַדַּעַת, פְּרָט לִשְׁתֵּי מִלִּים: כָּךְ יָצָא, אוֹ אֵלֶּה הַחַיִּים, אוֹ כָּכָה זֶה.
אָבִי, אִלּוּ פְּגִישָׁה בֵּינֵינוּ הָיְתָה אֶפְשָׁרִית הָיִיתִי מֵסִיר אֶת הַכּוֹבַע בִּפְנֵי הָאֱמֶת שֶׁלְּךָ, הָיִיתִי מוֹדֶה שֶׁצָּדַקְתָּ כְּשֶׁקָּבַעְתָּ שֶׁבְּלָמִים מְקוֹמָם בָּאוֹטוֹ וְשֶׁכַּאֲשֶׁר יֵשׁ מַצְפּוּן וְאֵתִיקָה, אֵין צֹרֶךְ בְּשׁוּם מַעֲצוֹר מְלָאכוּתִי בַּדֶּרֶךְ לַהַצְלָחָה. וַאֲשֶׁר לְהַצְלָחָה - הוֹי, אֵיזֶה שְׁאַפְתָּן הָיִיתָ - וּמֻשְׁקָע, כָּךְ סִפַּרְתָּ לִי, בְּנַעַר תֵּימָנִי מִנַּחֲלַת יְהוּדָה, בָּשָׁארִי שְׁמוֹ, שֶׁמֵּיטִיב לָשִׁיר. זַמָּר שֶׁנּוֹדֶדֶת עִמּוֹ בִּדְבֵקוּת עֲדַת מַעֲרִיצִים קְטַנָּה, מֵהוֹפָעָה לְהוֹפָעָה. הִנֵּה, תַּקְשִׁיב, אָמַרְתָּ לִי בְּדַרְכֵּנוּ לַאֲרוּחָה וְהֵנַפְתָּ מוּלִי מַכְשִׁיר הַקְלָטָה גָּדוֹל, שֶׁמֵּהָרַמְקוֹל שֶׁלּוֹ בָּקְעָה זִמְרָה נְקִיָּה, מְסֻלְסֶלֶת, וּבָרֶקַע נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת "יִגְ-אָל, יִגְ-אָל".
תַּפְסִיק, חָרַקְתִּי בְּבֶהָלָה, הִשְׁתַּגַּעְתָּ? זֶה בָּסִיס צְבָאִי! אָבִי עָצַר אֶת הַמַּכְשִׁיר בְּאִי-רָצוֹן וְסִפֵּר לִי שֶׁהוּא מְנַהֵל אֶת הַקַּרְיֵרָה שֶׁל הַנַּעַר הַמְּזַמֵּר. מַשִּׂיג לוֹ אוּלַמּוֹת, מַדְבִּיק מוֹדָעוֹת וְדוֹאֵג לַקָּהָל וְלַתַּשְׁלוּם. גַּם לְמַצַּב רוּחַ טוֹב, כְּשֶׁצָּרִיךְ. אוּלַמּוֹת, לִגְלַגְתִּי, בֶּטַח מוֹעֲדוֹנֵי רִקּוּדִים אֲפוּפֵי עָשָׁן. כֵּן, אָמַרְתָּ - בְּעֵרֶךְ, כָּכָה זֶה כְּשֶׁמַּתְחִילִים.
אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהִרְצֵיתִי בְּפָנֶיךָ בְּרֹב חֲשִׁיבוּת, כְּמֵבִין עִנְיָן, שֶׁעִם כָּל הַכָּבוֹד לַחֲתִירָה שֶׁלְּךָ לִמְצֻיָּנוּת - שֶׁאֲנִי מַצְדִּיעַ לָהּ, כַּמּוּבָן - לְאָן כְּבָר יַגִּיעַ זַמָּר עִם הַשֵּׁם בָּשָׁארִי, גַּם כְּשֶׁהוּא זַמָּר מְעֻלֶּה. בָּ-שָׁא-רִי…מִלְמַלְתִּי - זֶה כְּמוֹ…נוּ, זֹּאת מֵהָרַדְיוֹ… מִתְּשׂוּאוֹת רִאשׁוֹנוֹת…זֶה עוֹמֵד לִי עַל קְצֵה הַלָּשׁוֹן…רֶגַע... אָה! אַלְבֶּרְשְׁטֵיְן! אַלְבֶּרְשְׁטֵיְן. הִיא לֹא תַּגִּיעַ רָחוֹק עִם הַשֵּׁם הַזֶּה…
בְּכָל אֹפֶן, בְּעֵרֶךְ בַּגִּיל שֶׁבּוֹ אֲנִי שִׁנִּיתִי אֶת שְׁמִי מִקְּלַיבֶּרְסְקִי לְקֶרֶן, יִגְאָל שִׁנָּה אֶת שְׁמוֹ מִבָּשָׁארִי לְ-בָּשָׁן. (לֹא בִּגְלָלִי).
יֵשׁ הַרְבֵּה חֹרִים בְּרֶצֶף הַיֶּדַע שֶׁלִּי מֵאָז וְלוּ נִתָּן הָיִיתִי שׁוֹאֵל אֶת אָבִי הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת. אֲבָל לְאַחַר הַשִּׁחְרוּר מֵהַצָּבָא הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ נִפְרַם. אָבִי פָּנָה לַעֲרִיכַת דִּין וּלְאַקְטִיבִיזְם עִירוֹנִי, וַאֲנִי לְקוֹל יִשְׂרָאֵל. בְּ-1995 עוֹרֵךְ-דִּין אָבִי אֹרֶן נִרְצַח בְּמִשְׂרָדוֹ בְּפֶתַח תִּקְוָה. מִכֵּיוָן שֶׁטָּבַע חוֹתָם בָּעִיר, הָעִירִיָּה קָרְאָה רְחוֹב עַל שְׁמוֹ. זֶה רְחוֹב דֵּי מֶרְכָּזִי בְּסָמוּךְ לִשְׁכוּנַת נְוֵה עֹז.
אָז אָבִי מֵת וּמָה אֶעֱשֶׂה אֲנִי בְּכָל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ בְּלֹא מַעֲנֶה. בֵּינְתַיִם גַּם יִגְאָל בָּשָׁן מֵת וּכְבָר אֵין מִי שֶׁיָּשִׁיב.
*****
