22/09/2023

היד החזקה מאת דניאל קרן מתוך המיזם "רגע לסיפור בדיור"

הַיָּד הַחֲזָקָה - מֵאֵת דָּנִיאֵל קֶרֶן, 22.9.2023
[490 מִלִּים, כּ-5 דַּקּוֹת קְרִיאָה]


מָבוֹא:
שָׁלוֹם, שְׁמִי דָּנִי וַאֲנִי שְׂמָאלִי.

"אוֹהֲבִים אוֹתְךָ, דָּנִי". 


(***)

סִפּוּר וְהִרְהוּרִים:
שָׁנִים נִגַּנְתִּי בְּצֵ'לוֹ. הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי שֶׁבָּהּ אִמַּצְתִּי אֶת הַכְּלִי אֶל חֵיקִי הָיְתָה גַּם הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ יַד יָמִין שֶׁלִּי אָחֲזָה בַּקֶּשֶׁת שֶׁלּוֹ. הַמּוֹרֶה אָמַר לִי לְהַחֲזִיק אֶת הַקֶּשֶׁת בֵּין הָאֲגוּדָל לָאֶצְבָּעוֹת - "בַּאֲמִינוּת וּבַעֲדִינוּת"; כָּךְ חָרַז הַמּוֹרֶה מְנַחֵם, שֶׁהָיָה הַבֵּן שֶׁל גּוֹלְדָה. הָיִיתִי יֶלֶד קָטָן. לֹא הֵבַנְתִּי אֶת כַּוָּנָתוֹ וְהָיִיתִי מְשֻׁכְנָע שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אַצְלִיחַ בְּכָךְ. הֲלֹא אֵין שׁוּם אֶפְשָׁרוּת, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁאַחֲזִיק קֶשֶׁת שֶׁל צֵ'לוֹ בְּיָד יָמִין. וְעוֹד "בַּאֲמִינוּת וּבַעֲדִינוּת"! תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם כַּמָּה מְתַסְכֵּל זֶה הָיָה אָז, לִהְיוֹת שְׂמָאלִי בְּעוֹלָם שֶׁל יְמָנִים. אֲבָל אֵיזוֹ הֲבָנָה טְמִירָה, שֶׁהַקֶּשֶׁת בְּיָד יָמִין הִיא מָשָׁל לִקְשָׁתוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁיִּקָּרוּ עַל דַּרְכִּי בַּהֶמְשֵׁךְ, דָּחֲפָה אוֹתִי לְהִתְעַקֵּשׁ עַל אֲחִיזַת הַקֶּשֶׁת הַהִיא. (לֹא, לֹא, מַמָּשׁ לֹא; אִם לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, אֵינֶנִּי חוֹשֵׁב שֶׁהָיָה שָׁם מַשֶּׁהוּ מִסְתּוֹרִי. יוֹתֵר - פַּחַד מֵהוֹרַי. כָּל הַזְּמַן הַזֶּה הָיְתָה אִמִּי מְצִיצָה מֵעֵבֶר לַפִּנָּה עִם הַר שֶׁל צִפִּיּוֹת - וָעֳנָשִׁים).

***

מַשֶּׁהוּ קַנְטְרָנִי דָּחַק בִּי לֹא מִזְּמַן לְהִתְחַיֵּב, בְּאֹפֶן פֻּמְבִּי, שֶׁבְּכָל יוֹם אֶשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת דְּבַר-מָה שׁוֹבֵר שִׁגְרָה. מָה הָיָה דָּחוּף לִי לְהִתְחַיֵּב? הֲלוֹא חִכִּיתִי 76 שָׁנָה - יָכֹלְתִּי לְהַמְתִּין עוֹד 76. וּמָה יֵשׁ לִי נֶגֶד שִׁגְּרָה? הֲלֹא הִיא מְרַפֶּדֶת אוֹתָנוּ בְּנוֹחוּת וּבִטָּחוֹן, שֶׁכֹּה חִיּוּנִיִּים לְאֵיכוּת הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ. הַבְּעָיָה הִיא שֶׁלַּשִּׁגְרָה יֵשׁ נְטִיָּה לְהַרְדִּים - מִין נוֹמְבּוֹן מְפַנֵּק. 

 וְלַמְרוֹת ששִׁמּוּשׁ מֻשְׂכָּל בְּכַדּוּרֵי שֵׁנָה לֹא פָּסוּל בְּעֵינַי, מַפְחִיד אוֹתִי לִהְיוֹת יַשְׁנוּנִי עוֹד לִפְנֵי שֶׁהָלַכְתִּי לִישֹׁן; לִהְיוֹת זוֹמְבִּי.

אָז כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הִתְחַיְּבוּתִי לַחֲרֹג מֵהַשִּׁגְרָה שָׁקַלְתִּי אֶפְשָׁרוּיוֹת שׁוֹנוֹת. למשל:
- לְגַלּלִקְנוְלַמְרוֹתוֹתוֹת אֶת אָמֵרִיקָה. לְרֹעַ הַמַּזָּל, קוֹלוּמְבּוּס הִקְדִּים אוֹ
-  אֶת אָלַסְקָה מֵהָרוּסִים. מַחֲשָׁבָה יָפָה, דָּנִי, אֲבָל הָאָמֵרִיקָנִים כְּבָר עָשׂוּ זֹאת. 
- לְהַמְצִיא אֶת הַגַּלְגַּל. רַעְיוֹן אַדִּיר! (חבל שמִישֶׁהוּ מִמֵּשׁ אוֹתוֹ לְפָנַי).   
   
הוֹאִיל ורֹב הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים כְּבָר קָרוּ, נוֹתַר מָקוֹם רַק לְמֶחְווֹת צְנוּעות, שֶׁאָמְנָם לֹא יַשְׁפִּיעוּ עַל הַגְּלוֹבּוּס, אַךְ תִּהְיֶה לָהֶן חֲשִׁיבוּת בַּעֲבוּרִי, וּמִכָּאן, בְּאֵיזֶה מַסְלוּל מְפֻתָּל, תִּמָּצֵא לָהֶן מַשְׁמָעוּת לָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ; כָּךְ אֲנִי מַאֲמִין.

וּבְכֵן, לֹא חַיָּבִים לְהַרְחִיק עַד אָלַסְקָה אוֹ לְהַמְצִיא אֶת הַגַּלְגַּל. חָשַׁבְתִּי: דַּי לִי אִם אַצְלִיחַ לַחֲזֹר וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ, כְּמוֹ בְּיַלְדוּתִי, בַּיָּד הַיְּמָנִית שֶׁלִּי, שֶׁדּוֹמָה מְאוֹד לְיַד שְׂמֹאל, רַק בְּלִי הַתִּפְקוּד. אָז נִסִּיתִי לִכְתֹּב בְּיַד יָמִין, לִמְנוֹת, לְהַבְרִיג, לְהִתְוַכֵּחַ, לְהַצְבִּיעַ ולְהַאֲשִׁים ("אַתָּה, אַתְּ, אַתֶּם, תִּתְבַּיְּשׁוּ לָכֶם, זֶה לֹא בְּסֵדֶר"). לֹא הִצְלַחְתִּי. 

אָז כָּאָמוּר, אֲנִי לֹא יָכוֹל לְבַשֵּׂר שֶׁהִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב בְּיַד יָמִין אוֹ לִפְרֹס לֶחֶם אוֹ לִגְזֹר צוּרוֹת בַּיָּד הַזֹּאת. אֲבָל הַמֶּסֶר הָאָרֹךְ הַזֶּה הֻקְלַד כֻּלּוֹ בְּיַד יָמִין. אוֹת-אוֹת, לְאַט לְאַט - בְּיַד יָמִין. בֶּאֱמֶת, דַּמְיְנוּ לָכֶם אוֹתִי, הַשְּׂמָאלִי מִלֵּדָה: אוֹת-אוֹת בְּיַד יָמִין. 

[דֶּרֶךְ אַגַּב, הַתּוֹצָאָה הָיְתָה קָטַסְטְרוֹפָלִית: נֶאֱלַצְתִּי לִמְחֹק הַכֹּל וּלְהַקְלִיד מֵחָדָשׁ. 

כֵּן, עָלַי לְקַבֵּל זֹאת: יֵשׁ מְלָאכוֹת שֶׁרַק הַיָּד הַחֲזָקָה מְסֻגֶּלֶת לְבַצֵּעַ. 

אֲבָל גָּדַלְנוּ עַל הַמִּיתוֹס, שֶׁאֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן! חֲבֵרַי הַיְּקָרִים, יֵשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁעוֹמְדִים בִּפְנֵי הָרָצוֹן וּבְגִילֵנוּ כְּבָר מֻתָּר לְהוֹדוֹת בְּכָךְ].

סִפְּרוּ לִי בְּיַלְדוּתִי - וְגָרוּעַ מִכָּךְ, גַּם כְּשֶׁבָּגַרְתִּי - כִּי יֵשׁ בָּעוֹלָם אֲנָשִׁים, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא חָווּ כִּשָּׁלוֹן; גְּבָרִים וְנָשִׁים שֶׁכָּל חַיֵּיהֶם רַק חֶדְוַת הַצְלָחָה. כְּאֶחָד שֶׁמְּגָרֵד אֶת הַקִּיר בַּצִּפָּרְנַיִם כְּדֵי לְלַקֵּט הֶשֵּׂגִים - אֲנִי מוֹדֶה כִּי לֹא פָּגַשְׁתִּי אֶת יְצוּרֵי-הָעָל הַלָּלוּ. הָרִצְפָּה בְּבֵיתִי מְכֻסָּה בְּכִשְׁלוֹנוֹת וְהַצִּפָּרְנַיִם מְלֻכְלָכוֹת מִמַּאֲמָץ. הָעִקָּר בְּעֵינַי הוּא, שֶׁהַצִּפָּרְנַיִם יִהְיוּ תָּמִיד מְלֻכְלָכוֹת בְּנִסָּיוֹן לְהַצְלִיחַ. 

לְחַיֵּי הַצִּפָּרְנַיִם הַמְּלֻכְלָכוֹת!