רגע לסיפור - הזמנה לכתוב ולשלוח

שָׁלוֹם, שְׁמִי דָּנִיאֵל קֶרֶן וַאֲנִי קַרְיָן רַדְיוֹ וְגַם מְחַבֵּר סִפּוּרִים קְצָרִים, שֶׁלִּי וְשֶׁל אֲחֵרִים. כָּרֶגַע יֵשׁ בַּמַּאֲגָר שֶׁלִּי יוֹתֵר מִמֵּאָה סִפּוּרִים, וְהַמִּסְפָּר גָּדֵל כָּל הָעֵת.

עָלָה בְּדַעְתִּי כִּי חַיִּים בֵּינֵינוּ סִפּוּרִים מְעַנְיְנִים, שֶׁאִם לֹא יֻנְצְחוּ - יֹאבְדוּ. לַסִּפּוּרִים הַלָּלוּ יֵשׁ חֲשִׁיבוּת לְבַעֲלֵיהֶם וּלְעֵדֵיהֶם אַךְ גַּם לַכְּלָל, שֶׁהֲרֵי אֵתוֹס שֶׁל עַם מֻרְכַּב מִסִּפּוּרָם שֶׁל אֲנָשִׁים. הִקְשַׁבְתִּי לְחֵלֶק וּבֶאֱמֶת, חֲבָל שֶׁיֹּאבְדוּ. מָצָאתִי מְסַפְּרִים נֶהְדָּרִים, שָׁמַעְתִּי עֲלִילוֹת מְרַתְּקוֹת. כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי שֶׁיֹּעֲלוּ עַל הַכְּתָב הִסְתַּבֵּר, כִּי לֹא כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְסַפֵּר יוֹדֵעַ גַּם לִכְתֹּב.

אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ. לָכֵן יָזַמְתִּי מִפְעָל חֶבְרָתִי וּשְׁמוֹ "רֶגַע לַסִּפּוּר". הוּא מַנְצִיחַ - בְּהִתְנַדְּבוּת - אֵרוּעִים בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים. אֵינֶנִּי מִתְיַמֵּר לִכְתֹּב סִפּוּרֵי חַיִּים (לְכָךְ יֵשׁ סוֹפְרִים וְעוֹרְכִים מַתְאִימִים) אֲבָל אֲנִי שָׂמֵחַ לְהַעֲמִיד אֶת כִּשּׁוּרַי לְטוֹבַת אָנֶקְדּוֹטוֹת נֶחְמָדוֹת הַשְּׁזוּרוֹת בַּסִּפּוּרִים.

כְּדֵי שֶׁאֶהֱפֹךְ אֶת הָאֵרוּעַ שֶׁלָּכֶם לְסִפּוּר עָלָיו לְהַגִּיעַ אֵלַי בְּאִימֵיל וְכַמּוּבָן - עָלָיו לִמְצֹא חֵן בְּעֵינַי. 

הַעֲבִירוּ אֵלַי, בִּכְתָב, אֶת הָאָנֶקְדּוֹטָה שֶׁבִּרְצוֹנְכֶם לְהַנְצִיחַ וַאֲנִי אֶדְאַג לַשְּׁאָר. הַסִּפּוּרִים יְפֻרְסְמוּ בָּאֲתָר זֶה בְּשֵׁם בַּעֲלֵיהֶם, וְיִתָּכֵן שֶׁגַּם יִקָּרְאוּ עַל-יָדִי בְּאָזְנֵי קְהָלִים שׁוֹנִים.

אָז - לַמְּלָאכָה, וּבְהַצְלָחָה לְכֻלָּנוּ!