זִיצְפְלַיְישׁ, מאת עדה שילה 426 מילים 7/11/2025
הוֹ, יָמִים שֶׁל פַּעַם…
הַסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ מִתְרַחֵשׁ בַּיָּמִים הַהֵם, בַּקִּבּוּצִים הַצְּעִירִים שֶׁבַּפֵּרִיפֶרְיָה - עַל גְּבוּלוֹת הַמְּדִינָה.
חַבְרֵי הַקִּבּוּצִים, וְגַם אֶצְלֵנוּ בַּקִּבּוּץ הַדָּתִי טִירַת צְבִי, הַחֲבֵרִים הָיוּ צִיּוֹנִים וְאִידֵאָלִיסְטִים שֶׁכָּאֵלֶּה. הֵם מִהֲרוּ לַעֲלוֹת אַרְצָהּ וְלֹא הִסְפִּיקוּ לְהִשְׁתַּפְשֵׁף בַּמִּקְצוֹעוֹת שֶׁלָּמְדוּ בְּאַרְצוֹת מוֹצָאָם.
וְכָךְ, הַמּוֹרִים שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָנוּ הָיוּ בְּעֶצֶם רוֹפְאִים, מוֹדְדִים, מְהַנְדְּסִים, אַדְרִיכָלִים, תַּעֲשִׂיָּנִים וּמוּסַכְנִיקִים וְלָאו דַּוְקָא מוֹרִים. בְּאַמּוֹת הַמִּדָּה שֶׁל הַיּוֹם, שִׁיטוֹת הַלִּמּוּד וְהָעֲנִישָׁה שֶׁלָּהֶם לֹא הָיוּ מִתְקַבְּלוֹת יָפֶה. בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה. בּוֹאוּ נֹאמַר, שֶׁאִם הַיּוֹם מוֹרֶה יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַלְקוֹת וּבַבִּיּוּשׁ שֶׁל פַּעַם, מִשְׁפַּחְתּוֹ עֲלוּלָה לְבַקְּרוֹ בְּבֵית הַכֶּלֶא.
זֶה נָכוֹן שֶׁהָיִיתִי תַּלְמִידָה בְּעָיָתִית, לֹא אָהַבְתִּי לִלְמֹד. וְאִם תְּגַלּוּ לֹא אַכְחִישׁ שֶׁגַּם הִפְרַעְתִּי לֹא מְעַט בַּשִּׁעוּרִים. הַמּוֹרִים הִתְלוֹנְנוּ בִּפְנֵי הוֹרַי שֶׁיֵּשׁ לִי רֹאשׁ טוֹב אֲבָל אֵין לִי זִיצְפְלַיְישׁ.
בְּכִתָּה ו' עָבְרָה שִׁכְבַת הַגִּיל שֶׁלִּי לִלְמֹד בביה"ס הַמְּשֻׁתָּף "שָׁקֵד" בְּקִבּוּץ שְׂדֵה אֵלִיָּהוּ, שֶׁהוּקַם בַּעֲבוּר אַרְבַּעַת הַקִּבּוּצִים הַדָּתִיִּים בְּעֵמֶק בֵּית שְׁאָן.
אֲנִי מוֹדֶה, שֶׁגַּם כָּאן לֹא הָיִיתִי טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת. הַמּוֹרִים הָיוּ חַסְרֵי אוֹנִים לְמוּלִי. כִּמְעַט בְּכָל תְּחִלַּת שִׁעוּר הַמּוֹרֶה לְבִּיּוֹלוֹגְיָה הָיָה שׁוֹלֵחַ אוֹתִי לִקְטֹף חַרְצִיּוֹת בַּשָּׂדֶה; עַד כְּדֵי כָּךְ הָיִיתִי מִקְרֶה אָבוּד בְּעֵינָיו. בְּמַאֲמָר מֻסְגָּר רַק אֲצַיֵּן שֶׁבַּבַּגְרוּת הוֹצֵאתִי 9 בְּבִּיּוֹלוֹגְיָה…
בְּכִתָּה ז' נוֹסְפוּ גַּם כִּימְיָה וּפִיזִיקָה לְמַעֲרֶכֶת הַשָּׁעוֹת שֶׁלָּנוּ. הַמּוֹרֶה עָלָה לָאָרֶץ מִשְּׁטְרַסְבּוּרְג. בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הוּא הָיָה חָבֵר בְּמָאקִי, הַמַּחְתֶּרֶת הַצָּרְפָתִית. כִּנּוּיוֹ שָׁם הָיָה "שָׁאמוֹ" (shamo) - גָּמָל בְּצָרְפָתִית - וְזֶה נִדְבַּק אֵלָיו לְכָל חַיָּיו. אִישׁ לֹא יָדַע אֶת שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי. קֹדֶם לַמִּלְחָמָה שָׁאמוֹ הָיָה פְּרוֹפֵסוֹר לְכִימְיָה וּפִיזִיקָה בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת שְׁטְרַסְבּוּרְג. כְּשֶׁעָלָה אַרְצָה הִצְטָרֵף לַקִּבּוּץ הַדָּתִי הַסָּמוּךְ עֵין הַנְּצִי"ב.
וְתָאֲרוּ לָכֶם, שֶׁהַפְּרוֹפֵסוֹר הַמְּדֻפְלָם הַזֶּה בָּא לְלַמֵּד מִתּוֹךְ צִיּוֹנוּת טְהוֹרָה יְלָדִים בְּכִתָּה ז' שֶׁל קִבּוּצְנִיקִים מִקְצוֹעוֹת מְסֻבָּכִים שֶׁכָּאֵלֶּה. לֹא הֵבַנְתִּי כְּלוּם וּכְדַרְכִּי הִפְרַעְתִּי בַּכִּתָּה.
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד כַּנִּרְאֶה עָבַרְתִּי אֶת הַגְּבוּל ושָׁאמוֹ הֵטִיחַ בִּי בִּמְרִירוּת, שֶׁכָּל מָה שֶׁאֶהְיֶה מְסֻגֶּלֶת לַעֲשׂוֹת בֶּעָתִיד יִהְיֶה לְנַקּוֹת בָּתֵּי שִׁמּוּשׁ אוֹ לְגַהֵץ חֻלְצוֹת בַּמַּחְסָן. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁבַּמְּרִירוֹת שֶׁלּוֹ כְּלַפֵּי קֻפְּלָה אַכְזָבָתוֹ מִכָּל תַּלְמִידָיו, הַצַּבָּרִים הַסּוֹרְרִים.
עָבְרוּ שָׁנִים, הוֹרַי עָזְבוּ אֶת הַקִּבּוּץ לִירוּשָׁלַיִם. בְּדִיּוּק בִּקַּרְתִּי אוֹתָם, כְּשֶׁהַטֵּלֵפוֹן צִלְצֵל. מֵעֵבֶר לַקַּו הָיָה שָׁאמוֹ, חֲבֵרוֹ הַטּוֹב שֶׁל אָבִי, שֶׁבִּקֵּשׁ לִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ.
כֵּיוָן שֶׁאֲנִי זֹאת שֶׁהֵרַמְתִּי אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת הוּא הִתְעַנְיֵן בִּי וְשָׁאַל בְּנִימוּס צָרְפָתִי מָה קוֹרֶה אִתִּי. עָנִיתִי לוֹ: "שָׁאמוֹ, חָשַׁבְתָּ פַּעַם שֶׁכָּל מָה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנִּי יִהְיֶה מְנַקָּה שֶׁל מַחְרָאוֹת אוֹ מְגַהֶצֶת חֻלְצוֹת בַּמַּחְסָן שֶׁל הַקִּבּוּץ. אָז רָצִיתִי לְבַשֵּׂר לְךָ כִּי עָשִׂיתִי עִם עַצְמִי קְצָת יוֹתֵר מִזֶּה וְכַיּוֹם אֲנִי עוֹבֶדֶת סוֹצְיָאלִית בְּדַרְגָּה בְּכִירָה בְּשֵׁרוּת בָּתֵּי הַסֹּהַר, לַמְרוֹת - שֶׁהָאֱמֶת הִיא שֶׁ - עַד הַיּוֹם אֵין לִי מֻשָּׂג בְּכִימְיָה וּפִיזִיקָה".
שְׁנֵינוּ פָּרַצְנוּ בִּצְחוֹק מְשֻׁחְרָר. אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהוּא שָׂמַח שֶׁהִתְבַּדָּה.
אַתֶּם מְבִינִים, בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה שֶׁל הַחַיִּים עַצְמָם גַּם אֲנִי לָמַדְתִּי כִּי תֹּאַר וּמַעֲמָד נִקְנִים בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה וּבְשִׁלּוּב מֻצְלָח שֶׁל מוֹחַ וְזִיצְפְלַיְישׁ. זֶה לֹא זֶה אוֹ זֶה, אֶלָּא כַּמּוּבָן - גַּם וְגַם.
כָּתְבָה: עֵדָה שִׁילֹה
