אַתָּה תֵּירָאֶה כָּכָה, מֵאֵת דָּנִיאֵל קֶרֶן, 9.2.2021
דַּי, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, תַּפְסִיק לִטְחֹון. הַמִּילִּים שֶׁלְּךָ לֹא יְיַצְּרוּ מְצִיאוּת חֲדָשָׁה. הַבָּעָה מְעֻוקֶּמֶת שֶׁל תְּבוּסָה הִצְטַיְּירָה כַּנִּרְאֶה עַל פָּנַיי, כִּי אִיתַי שָׁלַח אֶת יָדוֹ מִכִּסֵּא הַנּוֹסֵעַ וְלִיטֵּף אֶת עוֹרְפִּי.
אֵיךְ הִתְפַּתֵּיתִי לְהַאֲמִין שֶׁשְּׁפִּיץ צָעִיר, שֶׁאַךְ זֶה סִיֵּים אֶת שֵׁירוּתוֹ בִּיחִידַת סַייבֶּר עִילִּית וּכְבָר מַרְוִויחַ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁאֵי-פַּעַם אוּכַל לַחֲלֹם עָלָיו בְּלֵילוֹת בְּהִירִים, יַאֲזִין לְמָה שֶׁיֵּשׁ לִי לְסַפֵּר לוֹ עַל הַחַיִּים.
אֲבָל הִמְשַׁכְתִּי לְהַעֲמִיס: תַּגִּיד - מָה בְּסַךְ הַכֹּל אֲנִי רוֹצֶה; רַק שֶׁתִּלְמַד בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, תַּרְחִיב אוֹפָקִים וְתָבִיא הַבַּיְתָה לְאִמָּאלֶ'ה וְאַבָּאלֶ'ה אֵיזוֹ דִּיפְּלוֹמָלֶ'ה נֶחְמָדָה - זֶה הֲרֵי קָטָן עָלֶיךָ! בָּרוּר שֶׁהַכֶּסֶף חָשׁוּב וְהַלְוַאי שֶׁתָּמִיד יִהְיֶה לְךָ יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁתִּצְטָרֵךְ. אֲבָל גַּם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה (כָּאן עָשִׂיתִי מוּל עֵינָיו תְּנוּעַה מִפַּעַם, שֶׁל חִיכּוּךְ אֶצְבָּעוֹת), הַכֶּסֶף, יֵשׁ לוֹ נְטִיָּה לְהִתְמוֹסֵס. הַיּוֹם הוּא עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו וּמָחָר - פּוּףף…
אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁהַחַיִּים נֶחְמָדִים לְךָ. אַתָּה מתְעוֹרֵר בִּיקִיצָה טִבְעִית, טָס בְּמַחְלְקוֹת עֲסָקִים וְעוֹשֶׂה רַק אֶת מָה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב. אֲבָל מָה תּוֹחֶלֶת הַחַיִּים שֶׁל הַצְלָחָה כָּזֹאת? מָתַיְשֶׁהוּ, כַּאֲשֶׁר לַחֲבֵרִים שֶׁלְּךָ מֵהַשְּׁכוּנָה יִהְיֶה שֵׂעָר מַקְלִישׁ, כֶּרֶס בִּירָה וְאִשָּׁה עֲיֵיפָה, הַהַצְלָחָה שֶׁלְּךָ כְּבָר לֹא תִּהְיֶה מַגְנִיבָה בְּעֵינֵיהֶם, כִּי לָמָּה אַתָּה כֵּן וְהֵם לֹא? וּבְעֶצֶם אוּלַי גַּם לְךָ תְּחַכֶּה בַּבַּיִת שִׁגְרָה מַתִּישָׁה וּטְרָדוֹת שֶׁל יוֹם-יוֹם.
סִפַּרְתָּ לִי לֹא מִזְּמַן שֶׁהַיֶּדַע הָעוֹלָמִי מֻוכְפָּל בְּכָל שָׁנָה וָחֵצִי. זֶה אוֹמֵר שֶׁאִם תַּמְשִׁיךְ כָּךְ, כָּל הַחַיִּים תִּצְטָרֵךְ לָרוּץ קָדִימָה, לְהַמְצִיא אֶת עַצְמְךָ מֵחָדָשׁ שׁוּב וָשׁוּב. תַּאֲמִין לִי, זֶה לֹא פָּשׁוּט לְהַמְצִיא אֶת עַצְמְךָ כְּשֶׁאַתָּה מְבֻוגָּר. עוֹלָם חָדָשׁ מְחַפֵּשׂ מֹוחוֹת רַעֲנַנִּים. כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה תּוֹתָח, אוּלַי אֲפִילּוּ תִּהְיֶה אַגָּדָה מִקְצוֹעִית וְיַעֲשׂוּ עָלֶיךָ "חַיִּים שֶׁכָּאֵלֶּה", אֲבָל כְּבָר לֹא תִּהְיֶה אַלּוּף הַהֶזְנֵקִים, כָּזֶה שֶׁהַיַּזָּם מַסְתִּיר כְּדֵי שֶׁהַמִּתְחָרִים לֹּא יִגְנְבוּ לוֹ. אִיתַּי, כְּשֶׁתַּגִּיעַ לְגִיל הָעֲצִירָה כְּבָר לֹא תִּהְיֶה מַגְנִיב.
לֹא הִנַּחְתִּי לוֹ לְהָגִיב, כִּי מִיָּד הִמְשַׁכְתִּי:
אֲפִלּוּ עִנְיָן בַּעֲבוֹדָה הוֹפֵךְ שִׁגְרָתִי וְנִגְמָר מָתַישֶׁהוּ. אַתָּה מֵבִין אֶת זֶה? לְאֹרֶךְ צִיר הַזְּמַן, רֹב חֲבֵרֶיךָ מִשְּׁמוֹנֶה-מָאתַיִם יִלְמְדוּ, יִשְׁתַּלְּבוּ בַּחֲבָרוֹת רְצִינִיּוֹת וְיִתְפַּתְּחוּ אִיתָּן; אֲחָדִים יִהְיוּ מַנְכַּ"לִּים אוֹ נְשִׂיאִים, אֲחֵרִים יוֹעֲצִים חִיצוֹנִיִּים. הם יִתְנַתְּקוּ מֵהַמִּקְלֶדֶת. וְאַתָּה, אִם לֹא תִּלְמַד, מָתַיְשֶׁהוּ תִּהְיֶה פָּשׁוּט הָאִישׁ הַזָּקֵן, שֶׁרָץ רַק כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר בַּמָּקוֹם. אָמְנָם אֵין מַשֶּׁהוּ מֵעוֹרֵר הִתְפַּעֲלוּת יוֹתֵר מֵאִישׁ זָקֵן שֶׁרָץ, אֲבָל לִפְעָמִים גַּם אֵין מַשֶּׁהוּ שֶׁמְּעוֹרֵר יוֹתֵר רַחֲמִים. הַכֹּל תָּלוּי בִּמְנִיעֵי הָרִיצָה.
לְרֶגַע דִּמְיַנְתִּי לִי אֶת תְּמוּנַת הַזָּקֵן הָרָץ וְהִתְעַטַּפְתִּי קַדְרוּת.
דַּוְקָא הַשְּׁתִיקָה עוֹרְרָה אֶת אִיתַי.
אַבָּא, הוּא אָמַר, הֲרֵי אַתָּה הוּא הָאִישׁ הָרָץ וּמְנַסֶּה לְהַקְרִין עָלַי אֶת הַפְּחָדִים שֶׁלְּךָ. אֲבָל אֲנִי לֹא פּוֹחֵד, אַבָּא, וַאֲנִי מַבְטִיחַ שֶׁגַּם לְךָ אֵין סִיבָּה לִדְאֹוג. סְמֹוךְ עָלַי. אֲנִי יוֹדֵעַ מָה אֲנִי עוֹשָׂה.
נָשַׁמְתִּי עֲמֻקּוֹת. מָחִיתִי בַּחֲשַׁאי דִּמְעַת הִתְרַגְּשׁוּת וְהִתְלוֹצַצְתִּי: אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַפֶּרֶא-אָדָם עַל הַמִּדְרָכָה מִמּוּל, עִם הַזָּקָן הַפָּרוּעַ וְהַתַּלְתַּלִּים, עִם מִכְנָסַיִם כְּחֻולִּים קְצָרִים וְכִיסִים תְּפוּחִים שֶׁנּוֹזְלִים לוֹ מִתַּחַת לַקְּפָלִים? אַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ? הוּא לֹא הַרְבֵּה יוֹתֵר מְבֻוגָּר מִמְּךָ - אִם לֹא תִּלְמַד אַתָּה תִּהְיֶה כָּמוֹהוּ.
אִתִּי פָּרַץ בִּצְחוֹק רוֹעֵם וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁהֵבַנְתִּי מַדּוּעַ, הַמֶּתַח הִתְפּוֹגֵג.
אַבָּא, הוּא אָמַר - זֶה חִילִיק, בַּעַל הַחֶבְרָה...
בְּהֶמְשֵׁךְ הַשָּׁבוּעַ הַהוּא, הַחֶבְרָה נִמְכְּרָה לְתַאֲגִיד אָמֵרִיקָנִי בְּקָרוֹב לַחֲצִי מִילְיַארְד דּוֹלָר וּבְנִי בֶּן הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, סַרְבָן הַלִּימּוּדִים, קִיבֵּל אוֹפְּצִיּוֹת בְּשֹׁווִי נֵטוֹ שֶׁל כַּמָּה מִילְיוֹנֵי שְׁקָלִים.
אָז הַסּוֹף טוֹב, לֹא?
כֵּן וְלֹא, כִּי הָאוֹפְּצִיּוֹת אָמְנָם הִתְאַדּוּ כַּעֲבֹר שָׁנִים מְעַטּוֹת, כַּאֲשֶׁר בּוּעַת הַהַיְיטֵק הִתְפּוֹצְצָה, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי עָבְרוּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וְהוּא עֲדַיִן עוֹבֵד מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה וְרוֹאֶה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ, וְהוּא אַחַד הַמֻּמְחִים הַמּוֹבִילִים בִּתְחוּמוֹ בָּעוֹלָם.
אָז הַסּוֹף טוֹב, לֹא?
