הבריסטה, 12/2022, מאת דניאל קרן, מתוך המיזם "רגע לסיפור בדיור"

הַבָּרִיסְטָה

(בָּרִיסְטָה הוּא מוֹזֵג, הַמִּתְמַחֶה בַּהֲכָנַת סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל קָפֶה).

קָרְאוּ בִּשְׁמִי בְּבֵית הַקָּפֶה שֶׁל סְטַארְבַּקְס וְנִגַּשְׁתִּי לַדֶּלְפֵּק לָקַחַת אֶת הַהַזְמָנָה, שֶׁהָיוּ בָּהּ קְרוּאָסוֹן וקַפּוּצִ'ינוֹ קָטָן-חָזָק לִי, וּכְרִיךְ בֹּקֶר לָאוֹרֵחַ שֶׁלִּי. 

הַפְּרִיטִים הֻנְּחוּ עַל מַגָּשׁ בְּתוֹךְ שַׂקִּיּוֹת חֲתוּמוֹת עִם מַדְבֵּקוֹת, הַמְּפָרְטוֹת אֶת תְּכוּלָתָן וּלְצִדָָּן רָאִיתִי כַּמָּה סִפְלֵי נְיָר מְכֻסִּים, בִּגְדָלִים שׁוֹנִים וּבְלִי תָּגֵי זִהוּי, לַמַּשְׁקָאוֹת הַחַמִּים. הִסַּסְתִּי לְרֶגַע. לֹא יָדַעְתִּי מָה מֵהֶם שַׁיָּךְ לִי, אָז נָטַלְתִּי אֶת הַסֵּפֶל שֶׁנִּצָּב קָרוֹב לַמַּאֲכָלִים. כְּרִיךְ הָאוֹרֵחַ הָיָה גַּנְדְּרָנִי וְקָטָן וְהִתְהַדֵּר בַּשֵּׁם Impossible; מִשַּׁשְׁתִּי אֶת הקְרוּאָסוֹן מִבַּעַד לַשַּׂקִּית - חַשְׁתִּי מַעֲטֶפֶת פְּרִיכָה וְתֹכֶן אַוְרִירִי וְהָיִיתִי מְרֻצֶּה מֵהַתְּחוּשָׁה.

הַמַּשְׁקֶה הָיָה מָתוֹק, מָתוֹק מְאוֹד. כְּלָל לֹא דּוֹמֶה לַקַּפּוּצִ'ינוֹ שֶׁאֲנִי מַכִּיר. טוֹב, מָה אֲנִי מֵבִין בְּקַפּוּצִ'ינוֹ אָמֵרִיקָנִי; אוּלַי מַכְנִיסִים בּוֹ סֻכָּר, אוֹ מַשֶּׁהוּ מָתוֹק אַחֵר… רֶגַע, יֵשׁ לוֹֹ טַעַם שֶׁל קָקָאוֹ! - אוּלַי בְּכָל זֹאת זֶה הַמַּשְׁקֶה הַנָּכוֹן? לֹא, לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת. מָה, הִתְ-בַּלְ-בְּלוּ בִּסְטַארְ-בַּקְס? הִרְגַּשְׁתִּי כְּמוֹ מִי שֶׁמְּחַלֵּל מָקוֹם קָדוֹשׁ. דַּחַף מְצִיצָנִי גָּרַם לִי לְהָרִים קִמְעָה אֶת הַמִּכְסֶה. עַל הַקָּקָאוֹ הַחַם צָפוּ תְּלוּלִיּוֹת נְמַסּוֹת-וְהוֹלְכוֹת שֶׁל גְּלִידָה. לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁגַּם זֶה כָּלוּל בַּגִּרְסָה הַמְּקוֹמִית לְקַפּוּצִ'ינוֹ… וַאֲנִי, בִּגְלַל גְּזֵרָה גֵּנֵטִית חַיָּב לְהַקְפִּיד בִּצְרִיכַת סֻכָּר. הֶרְאֵיתִי אֶת הַנּוֹתָר מֵהַמַּשְׁקֶה לַבָּרִיסְטָה הַצָּעִיר שֶׁשֵּׁרֵת אוֹתִי.

"אֲנִי שׁוֹאֵל בִּגְלַל הַסֻּכֶּרֶת שֶׁלִּי", הִפְרַזְתִּי בְּחֻמְרַת מַצָּבִי, "הַאִם זֶה קַפּוּצִ'ינוֹ קָטָן, כְּמוֹ שֶׁהִזְמַנְתִּי"? אַחַר-כָּךְ צִיַּנְתִּי שֶׁ-אֲנִי לֹא מִכָּאן, אַף כִּי בְּעַצְמִי לֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ זֶה מַעֲצִים אֶת הַדְּרָמָה. 

מִכָּל מָקוֹם, לֹא מְשַׁנֶּה לְמָה הִתְכַּוַּנְתִּי אֶלָּא מָה הֵבִין הַבָּחוּר. אֲנִי יָכוֹל לִכְתֹּב כָּאן כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחִי - הֲרֵי זֶה הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי. אֶפְשָׁר לְסַפֵּר, לְמָשָׁל, שֶׁהַבָּרִיסְטָה הֶחֱוִיר כַּסִּיד וּנְשִׁימָתוֹ נֶעֶתְקָה, שֶׁהוּא קָרָא בְּקוֹל Oh, no, I'm so sorry וְהִצִּיעַ לְהָכִין לִי מִיָּד קַפּוּצִינוֹ חָדָשׁ. אִם כָּל זֶה אָכֵן קָרָה, וְגַם אִם לֹא, בְּכָל מִקְרֶה הַבָּחוּר הָיָה אָדִיב מְאוֹד וְנָחוּשׁ לַעֲזֹר. תְּנוּעוֹת יָדָיו הָיוּ תֵּאַטְרָלִיּוֹת וְיַחַד עִם זֹאת מְדֻיָּקוֹת, בְּמִדָּה שֶׁמָּשְׁכָה אֶת עֵינַי. הֶחֱמֵאתִי לַאֲדִיבוּתוֹ וְהוּא אָסַף אֶת תַּלְתַּלָּיו הַזְּהוּבִים אֶל מֵאֲחוֹרֵי אָזְנָיו וְאָמַר כִּי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא מוֹזֵג בָּכִיר וְנִמְצָא בַּסְּנִיף הַזֶּה וּבַאֲחֵרִים לְשֵׁם חֲנִיכַת מֶלְצָרִים חֲדָשִׁים. לָכֵן קִבֵּל כֹּה קָשֶׁה אֶת אַכְזָבָתִי מֵהַקַּפּוּצִ'ינוֹ - שֶׁהָיָה בְּעֶצֶם שׁוֹקוֹ. הוּא שָׁלַף בִּתְנוּפָה מֵהַמְּקָרֵר מֵיכַל קַרְטוֹן שֶׁל "חֲלֵב שְׁקֵדִים" וְהִבְטִיחַ לִי שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה פָּחוֹת סֻכָּר מִבְּחָלָב רָגִיל וְשֶׁהוּא מַקְצִיף הֵיטֵב וְ - תָנוּחַ דַּעְתִּי - לֹא אֶתְאַכְזֵב מֵהַקַּפּוּצִ'ינוֹ הַבָּא.

כְּשֶׁסֵּפֶל הַנְּיָר הֶחָדָשׁ בְּיָדוֹ הוּא נִגַּשׁ אֶל שֻׁלְחָנִי וְשָׁאַל מֵאֵיפֹה אֲנִי. עָנִיתִי, וְהוּא אָמַר: "oh, אִמָּא שֶׁלִּי יְהוּדִיָּה מֵאוּקְרַאינָה". 

נִדְרַכְתִּי. (עַכְשָׁו רְאוּ אֵיךְ הָאַקְטוּאַלְיָה מְעַצֶּבֶת תּוֹדָעָה:) "הִיא נִמְלְטָה לְיִשְׂרָאֵל? מֵהֵיכָן הִיא בְּאוּקְרַאינָה? אֵיפֹה הַמִּלְחָמָה תָּפְסָה אוֹתָהּ?" - אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁעַל מִצְחִי נֶחְרְצוּ תַּלְמַי דְּאָגָה, כִּי בִּפְנֵי הַבָּרִיסְטָה הִסְתַּמְּנָה עַתָּה אִי-הֲבָנָה: "לֹא, הִיא כְּבָר הֲמוֹן שָׁנִים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. לְמַעֲשֶׂה הִיא הִגִּיעָה לְכָאן כְּיַלְדָּה קְטַנָּה עִם הַהוֹרִים, מֵאוֹדֵסָה, כִּמְעַט נוֹלְדָה כָּאן", הוּא הֵשִׁיב בְּטוֹן מַרְגִּיעַ. 

הַקָּפֶה הֶחָדָשׁ הָיָה חַם בַּמִּדָּה הַנְּכוֹנָה, כֵּהֶה וְחָזָק כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב. חֲלֵב הַשְּׁקֵדִים הֶעֱנִיק לוֹ מְתִיקוּת נְעִימָה.

אַחַר כָּךְ הִסְתּוֹבַבְתִּי קְצָת בַּקַּנְיוֹן. לְמַעֲשֶׂה שָׂרַפְתִּי זְמַן בִּצְעִידָה שַׁקְדָנִית בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת הָאֲרֻכִּים שֶׁל הַקַּנְיוֹן, שֶׁזֶּה סוּג שֶׁל הַמְתָּנָה פְּעִילָה לְשִׁיבַת רַעְיָתִי וְהַשַּׂקִּיּוֹת מִמִּבְצְעֵי חַג הַמּוֹלָד בַּחֲנוּיוֹת. וְאָז הִתְיַשַּׁבְנוּ, אֲנִי וְהָאוֹרֵחַ שֶׁלִּי, לַאֲרוּחָה סִינִית בְּרַחֲבַת הַמָּזוֹן הַמָּהִיר, מֶרְחָק שֶׁל בְּעֵרֶךְ חֲמִשִּׁים מֶטְרִים מִסְּטַארְבַּקְס. שָׁם, בִּסְטַארְבַּקְס, תָּלוּי בָּאֲוִיר נִיחוֹחַ עָמֹק שֶׁל קָפֶה וּמַאֲפֵה, וַאֲנָשִׁים צְעִירִים, שֶׁמַּאֲמִינִים בְּנִצְחִיּוּת עֲלוּמֵיהֶם וְעֹצֶם יָדָם טוֹעֲמִים בְּשַׁקְדָנוּת תוֹצֶרֶת אֲנִינָה וִיקָרָה, וְכָאן מָזוֹן לָאֲנָשִׁים שֶׁהַזְּמַן פָּקַח אֶת עֵינֵיהֶם: אֹכֶל זוֹל וְטָעִים, עִם שֶׁפַע מְטֻגָּן שֶׁל עוֹף, בָּקָר, יְרָקוֹת וְאֹרֶז, מוּצָפִים בְּשֶׁמֶן, גְּלוּטָמָט, סֻכָּר וּמֶלַח. אֹכֶל!

הַבָּרִיסְטָה, בֶּן הַמְּהַגְּרִים, יָשַׁב גַּם הוּא בָּרְחָבָה, בְּשֻׁלְחָן סָמוּךְ. אַחֲרֵי שֶׁרָאִיתִי קֹדֶם בְּמוֹ עֵינַי אֶת מְמַדָּיו הַצְּנוּעִים שֶׁל כְּרִיךְ אֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶׁל סְטַארְבַּקְס, הַמְּכֻנֶּה Impossible, יָכֹלְתִּי לְהָבִין מַדּוּעַ.

הזדמנות באולבני, 12.2022, מאת דניאל קרן, מתוך המיזם "רגע לסיפור"

הִזְדַּמַּנְתִּי שׁוּב (לֹא-לֹא: הִזְדַּמַּנְתִּי אֵינוֹ הַבִּטּוּי הַנָּכוֹן, לְאוֹר הָעֻבְדָּה שֶׁהַהִזְדַּמְּנוּת תֻּכְנְנָה מֵרֹאשׁ לִפְרָטֶיהָ) לַקַּנְיוֹן הָעֲנָקִי בְּאוֹלְבָּנִי.  

הָיָה עָלַי לְהַעֲבִיר שְׁעָתַיִם בְּחֶבְרַת אָדָם, שֶׁיּוֹדֵעַ מְלָאכוֹת רַבּוֹת - וְהַדִּבּוּר חָבִיב עָלָיו מִכֻּלָּן. הוּא יָשַׁב עִמִּי בְּפִנַּת סְטַארְבַּקְס בַּקַּנְיוֹן - בְּעֵת שֶׁהִמְתַּנּוּ לְשַׂקִּיּוֹת שֶׁל קְנִיּוֹת מְלֻוּוֹת בְּנָשֵׁינוּ: זֶהוּ גֶּבֶר, שֶׁלּוֹ שָׂפָם וּזְקַנְקַן מְהֻקְצָעִים ועוֹטֶה מַסֵּכָה נֶגֶד מִינֵי חֶלְקִיקִים זְעִירִים. רָאִיתִי כִּי הַמַּסֵּכָה נָעָה בְּלִי הֶרֶף; הֵבַנְתִּי שֶׁהוּא מַסְבִּיר לִי מַשֶּׁהוּ אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ בִּגְלַל הָרַעַשׁ הַשָּׂמֵחַ בָּרֶקַע. הָאִישׁ הִגְבִּיר אֶת קוֹלוֹ וְסִפֵּר עַל בִּצּוּעָיו בְּשׁוּק הַהוֹן הָאָמֵרִיקָנִי. גַּם בְּעִבְרִית וּבְלִי מַסֵּכָה הָיִיתִי מִתְקַשֶּׁה לַעֲקֹב, וְהוּא דִּבֵּר בְּאַנְגְּלִית מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד, שֶׁחָצַץ בֵּין פִּיו וְאַפּוֹ לְבֵינִי. מִצַּד שֵׁנִי, קְשָׁיֵי הַתִּקְשֹׁרֶת הָאֵלֶּה הֲדָדִיִּים וְלָכֵן הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁבְּעוֹד מַעְיָנָיו בַּמְּנָיוֹת וּבְאִגְּרוֹת הַחוֹב אֲנִי כּוֹתֵב עָלָיו, (לְנֹכַח עֵינָיו הַנְּעוּצוֹת בִּי בַּחֲשִׁיבוּת), הִתְרַשְּׁמוּת קְצַרְצָרָה בְּעִבְרִית, בְּלִי חֲשָׁשׁ לִתְגוּבָה נְבוֹכָה. אִם כֵּן, אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלַּמַּסֵּכָה נֶגֶד וִירוּס הַקּוֹרוֹנָה יֵשׁ תּוֹעֲלוֹת נוֹסָפוֹת, שֶׁאַחַת מֵהֶן הִיא הֱיוֹתָהּ חַיִץ שִׁמּוּשִׁי בֵּין אֲנָשִׁים, שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם שָׂפָה מְשֻׁתֶּפֶת אַךְ הֵם מִתְאַמְּצִים לְמַעַן יֵרָאֶה כְּאִלּוּ יֵשׁ.  

פרדה מדרקון, 12.2011 מאת דניאל קרן מתוך אוסף סיפורי דרך במיזם "רגע לסיפור"

 פְּרֵדָה מִדְּרָקוֹן (מִכָּאן לְשֵׁם - פֶּרֶק בּ', 12/2011)

בְּאַחֲרִית הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם נִפְרַדְתִּי מֵהַדְּרָקוֹן. יִתָּכֵן שֶׁהוּא עוֹד עוֹמֵד שָׁם, קוֹפֵא בַּזְּמַן וּמַמְתִּין לְקֶרֶן שֶׁמֶשׁ חֲמִימָה. 

 

בֵּינְתַיִם חָלְפָה עוֹנָה. הַקַּיִץ פָּנָה וְהַסְּתָיו בָּא תַחְתָּיו. 

 

טַיֶּלֶת מִזְרַח-מַעֲרָב שֶׁל שְׁכוּנַת "הֲדַר הַמּוֹשָׁבוֹת" הִיא קוּר, שֶׁקְּצוֹתָיו מְחַבְּרִים אֶת בֵּיתִי אֶל הַמִּשְׂרָד. כַּאֲשֶׁר יֻשְׁלַם הַכְּבִישׁ הֶחָדָשׁ יְקֻשְּׁרוּ שְׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת בִּנְסִיעָה קְצַרְצָרָה. כָּרֶגַע אֲנִי מַגִּיעַ לַיַּעַד בַּהֲלִיכָה שֶׁל כַּחֲצִי שָׁעָה.

 

הַקַּיִץ שֶׁל חֵלֶק אָ' זִמֵּן לִי אֶת מוֹצַרְט לַדֶּרֶךְ. אֶל בֵּין צְלִילֵי הָאוֹפֵּרָה הִסְתַּנְּנָה שִׁירַת צִפּוֹרִים וְצִרְצָרִים. אַף חָקַרְתִּי בְּמַסָּעִי נְמָלִים וְצָפִיתִי בְּחַרְדּוֹן. אַחַר כָּךְ, בַּמִּשְׂרָד, הִתְמַשֵּׁךְ לוֹ הַיּוֹם, וּכְשֶׁתַּם יָצָאתִי לָשׁוּב אֶל בֵּיתִי. תָּמִיד יֵשׁ סִבּוֹת טוֹבוֹת לָחוּשׁ הַבַּיְתָה, אֲבָל לֹא-פַּעַם הַדֶּרֶךְ מִתְאָרֶכֶת לִי. אֶת הָאוֹפֵּרָה מַחֲלִיפָה עַתָּה אַחַת הַסִּימְפוֹנְיוֹת הַקּוֹדְרוֹת שֶׁל בְּרוּקְנֶר. בְּצֵל אֵקָלִיפְּטוּס גָּדוֹל, שֶׁנּוֹפוֹ מְעַצֵּב רְחָבָה גְּדוֹלָה, שְׁנֵי אֶרִיתְרֵאִים (אֲנִי חוֹשֵׁב) סוֹעֲדִים אֶת לִבָּם בְּפִתָּה וּמְלָפְפוֹן. הֵם נַעֲנִים לְבִרְכָתִי בְּמַבָּט מִתְגַּנֵּב וּבִמְבוּכָה שְׂמֵחָה.

 

שׁוּרוֹת הַשִּׂיחִים שֶׁלְּצַד הַמַּסְלוּל סְדוּרוֹת כִּמַחֲנֶה טִירוֹנִים בְּעֵת חֲזָרָה לְטֶקֶס הַסִּיּוּם. בָּאָזְנִיּוֹת בְּדִיּוּק מִתְנַגֵּן שִׁיר לֶכֶת. עַדְשַׁת הַטֵּלֵפוֹן הַנַּיָּד נְכוֹנָה לְצַלֵּם. בְּהִתְקָרְבָהּ, הִיא קוֹלֶטֶת סַרְבָנֵי פְּרִיחָה, שִׂיחִים שֶׁלֹּא נֶעְתְּרוּ לְצַו חַבְרֵיהֶם וְאִמְּצוּ לָהֶם גֹּבַהּ אוֹ צְמִיחָה כְּחֶפְצָם. פֹּה וָשָׁם מִתְבַּלֵּט אֵיזֶה חַיִּימְקֶ'ה, הַחוֹבֵשׁ כֻּמְתַּת פְּרִיחָה חֲרִיגָה אוֹ מַצְדִּיעַ לַכִּוּוּן הֶהָפוּךְ. הֲרֵי כֹּה צָפוּי וְקַל לְהִתְיַשֵּׁר לְפִי צַו הַגַּנָּן וְהַתֶּלֶם. אֵלֶּה לְעוֹלָם אֵינָם שׁוֹגִים; הֵם מוֹרִים לַפְּרָחִים עוֹנָה, כִּוּוּן, מִרְוָח וְגֹדֶל וְכָל שֶׁנּוֹתַר לַצְּמָחִים הוּא לִצְמֹחַ. כֹּה פָּשׁוּט וּמְתַגְמֵל. 

וּבְכָל זֹאת, כָּל הַכָּבוֹד, חַיִּימְקֶ'ה…  

מָה גּוֹרֵם לַחֲרִיגוּת? הַאִם זֶהוּ פְּגָם בּוֹטָנִי-גֵּנֵטִי, אִחוּר אוֹ הַקְדָּמָה בְּמַחֲזוֹר הַצְּמִיחָה - עוֹד הִתְחַכְּמוּת שֶׁל הַטֶּבַע? וְהַאִם, בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, יִתָּכֵן כִּי תִּתְחוֹלֵל אַנְדְּרָלָמוּסְיָה בַּשּׁוּרוֹת הַסְּדוּרוֹת וְהִיא תִּפְשֹׁט עַל-פְּנֵי הַחַיִל כֻּלּוֹ? לִבִּי יוֹצֵא אֶל פּוֹרְצֵי הַגָּדֵר, אֶל חִנּוֹ שֶׁל חֹסֶר הַסֵּדֶר.

 

בֵּין לְבֵין נִשְׁכַּחַת תַּכְלִית הַצְּעִידָה. עָבִים נִקְשָׁרִים מֵעַל רֹאשִׁי. הַחוּשִׁים נֶעֱטָפִים בְּנֹעַם הַסְּתָיו, מִתְעַלְּפִים בַּהֲנָאָה מִמִּפְגַּשׁ טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם עִם הָאֲדָמָה. עוֹד מְעַט תִּרְחַשׁ מְהוּמָה בְּמוֹשְׁבוֹת נְמָלִים מוּצָפוֹת, צִפּוֹרִים יְעוֹפְפוּ לְפִנָּה יְבֵשָׁה, הַחַרְדּוֹן יַרְכִּין רֹאשׁ בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע וְיַמְתִּין עַד שֹׁךְ הַסְּעָרָה.

 

אֵיךְ לֶאֱמֹד אֶת תְּרוּמַת הַהֲלִיכָה הַנִּנּוֹחָה. זֹאת בְּוַדַּאי לֹא צְעִידָה: בְּמֻנָּחִים שֶׁל מַאֲמָץ לֵב-רֵאָה קָשֶׁה לִמְצֹא בָּהּ מַעֲלוֹת. לֹא בָּנִיתִי לִי דֹּפֶק נִמְרָץ, גַּם לֹא סִבֹּלֶת רְאוּיָה אוֹ שְׁרִירִים מְסֻקָּסִים. אֲבָל, זֹאת שָׁעָה קַלָּה שֶׁל נַחַת - כַּמָּה נַחַת כְּבָר יֵשׁ לָנוּ בְּיוֹם חֻלִּין? וּמִכֵּיוָן שֶׁהַנַּחַת אֵינָהּ מִזְדַּמֶּנֶת מֵאֵלֶיהָ - יֵשׁ לְזַמְּנָהּ. הִנֵּה, אֲנִי חָשׁ שֶׁהַדֹּפֶק נִרְגָּע, הַלְמוּת הַיּוֹם דּוֹעֶכֶת, אֲוִיר קָרִיר וְנָקִי מוֹצֵא אֶת דַּרְכּוֹ לַמְּקוֹמוֹת הַנְּכוֹנִים וְרוּחִי מְטַפַּחַת זָנִים חֲדָשִׁים שֶׁל אוֹפְּטִימִיּוּת.

 

אַרְגַּז הַחוֹל הַסָּמוּךְ לְבֵיתִי הוּא קִנּוּחַ נָאֶה לַטִּיּוּל. לֹא, לֹא אֶתְפַּלֵּשׁ בּוֹ וּמִמֵּילָא אֵין הוּא דּוֹמֶה לְאַרְגְּזֵי הַחוֹל שֶׁל יַלְדוּתִי. אָז, לִפְנֵי יוֹתֵר מִ-70 שָׁנָה, הֶחָצֵר וְהַלּוּל בִּבְאֵר-טוּבְיָה הָיוּ מִגְרַשׁ הַחוֹל שֶׁלִּי וְהָאֵם וּבִתָּהּ - הָעִזִּים "נִינָה" וְ"נֶכְדָּה" (בְּמִלְּעֵיל, כְּמוֹ דִּינָה וְדֶבְּקָה) - וְגַם הַכֶּלֶב דּוּקִי (בְּשׁוּרוּק, כְּמוֹ שׁוּקִי), הָיוּ חֲבֵרַי לַהִשְׁתּוֹבְבוּת. אַחַר-כָּךְ הַכֹּל הוּמַר בְּגִבְעוֹת הַכֻּרְכָּר הַנִּשְׁטָפוֹת לַיָּם שֶׁל שְׁכוּנַת מַחְלוּל וּרְצוּעַת הַחוֹף שֶׁמִּתַּחַת, שֶׁהַיָּם שָׁלַח אֵלֶיהָ קוֹרוֹת עֵצִים סְחוּפֵי מֶלַח, קִרְעֵי סְפִינוֹת טְרוּפוֹת, גַּלְגַּל הַצָּלָה חִוֵּר וּלְעִתִּים, אַלְלַי, גְּוִיּוֹת שֶׁל טְבוּעִים.

  

מִתְחַם הַחוֹל בַּטַּיֶּלֶת נוֹעַד לְכֹשֶׁר, לֹא לְמִשְׂחָק, וּמִמֵּילָא יְלָדִים אֵינָם קְהַל הַיַּעַד שֶׁלּוֹ. יֵשׁ בּוֹ סֻלָּמוֹת, מַקְבִּילִים, קִיר טִפּוּס וְעוֹד מִינֵי מַכְשִׁירִים לְעִנּוּי הַגּוּף. הַמִּתְקָן הֶחָבִיב עָלַי הוּא קוֹרַת הָעֵץ, הַמְּתוּחָה בֵּין שֵׁנִי קְפִיצִים מְחֻשָּׁלִים. יֵשׁ לִפְסֹעַ עָלֶיהָ בְּעוֹדָהּ רוֹטֶטֶת מִתַּחַת כְּמוֹ עִסָּה שֶׁל גֶּ'לִי. אֲנִי עוֹלֶה עַל הַקּוֹרָה וְהִיא מְחַשֶּׁבֶת לַהֲדֹף אוֹתִי לַחוֹל. אֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם, מַסְדִּיר נְּשִׁימָה, מַרְפֶּה אֶת הַשְּׁרִירִים. מֵדִיטַצְיָה הִיא רַעֲיוֹן מְצֻיָּן עַכְשָׁו. הַקּוֹרָה נִרְגַּעַת תַּחְתַּי. צַעֲדִי קָטָן, קְטַנְטַן, כְּשֶׁל גֵּישָׁה, וְאַחֲרָיו עוֹד אֶחָד. וְעוֹד אֶחָד - אוּלַי פָּזִיז מִדַּי - וְשׁוּב הַקּוֹרָה מְאַיֶּמֶת לְהַשְׁלִיכֵנִי. לְבַסּוֹף הִיא מִתְרַצֶּה וּמְנִיחָה לִי לְהַשְׁלִים אֶת הַמַּהֲלָךְ.

 ***

זֶהוּ שִׁיטוּט מִכָּאן לְשָׁם וְהִרְהוּר עַל צְמָחִים וְבַעֲלֵי חַיִּים, שֶׁנִּזְדַּמַּנְתִּי עַל דַרְכָּם.

מפה לשם, 29.6.2011, מאת דניאל קרן מתוך אוסף סיפורי דרך במיזם "רגע לסיפור"

                                                     29/06/2011

מ-נ.צ. 25 מַעֲלוֹת, 43 מֵאִיּוֹת וּ-45.63 אַלְפִּיּוֹת מִזְרַח/32 מַעֲלוֹת, 6 מֵאִיּוֹת וּ-24.22 אַלְפִּיּוֹת צָפוֹן ל-נ.צ. 15 מַעֲלוֹת, 43 מֵאִיּוֹת וּ-67.41 אַלְפִּיּוֹת מִזְרַח עַל 32 מַעֲלוֹת, 5 מֵאִיּוֹת וּ-50.33 אַלְפִּיּוֹת צָפוֹן, אוֹ בִּקְצָרָה - בְּשֶׁבַח הַהֲלִיכָה מִפֹּה לְשָׁם (חֵלֶק א')

 

הֵי, לֹא לְהִבָּהֵל. שֶׁפַע הַסְּפָרוֹת מְכַסֶּה בְּסַהָ"כ עַל שְׁלֹשֶׁת הַקִּילוֹמֶטְרִים הַמַּפְרִידִים בֵּין בֵּיתִי לְמִשְׂרָדִי; חֲצִי שָׁעָה שֶׁל הֲלִיכָה נִמְרֶצֶת בִּתְוַאי הַכֻּרְכָּר, שֶׁבּוֹ יַעֲבֹר בֶּעָתִיד סְעִיף שֶׁל הַטַּיֶּלֶת הַפֶּתַח תִּקְוָאִית. לְאַחַר דְּחִיּוֹת רַבּוֹת וּמֻצְדָּקוֹת, וּבְעִידוּד צִנַּת הַבֹּקֶר שֶׁל יוֹם קַיִץ, יָצָאתִי מִפֹּה לְשָׁם.

בְּבֹאִי אֶל בֵּין מִגְדְּלֵי הַשְּׁחָקִים שֶׁבִּתְחִלַּת הַמַּסְלוּל מִתְרַפֶּקֶת עָלַי רוּחַ טוֹבָה, שְׁלוּבָה בִּצְלִילֵי חֲלִיל הַקֶּסֶם, בָּאָזְנִיּוֹת. הַצְּלִילִים וְהָרוּחַ, וְגַם רַגְלַי הָאֵיתָנוֹת, נוֹשְׂאִים אוֹתִי מַעֲרָבָה.

הַחוֹלֵף בִּכְבִישֵׁי אַרְצֵנוּ לֹא יָכוֹל שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵם מִתְּנוּפַת הַסְּלִילָה. דְּרָכִים חֲדָשׁוֹת מְגִיחוֹת מִכָּל עֵבֶר, מֶחְלָפִים אַדִּירֵי מִפְלָסִים שׁוֹלְחִים קְשָׁתוֹת אֶל פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה וְהַסְּלָעִים. הֲמוֹן נוֹכְחוּת בַּשֶּׁטַח. עוֹד בְּחִירוֹת בַּשַּׁעַר, אֲנִי תּוֹהֶה, אוֹ סְתָם קַדַּחְתָּנוּת מְבֹרֶכֶת? הָאָמְנָם רוּחַ כְּנַעֲנִית חֲדָשָׁה נוֹשֶׁבֶת בְּגִבְעוֹת הַכֻּרְכָּר וְהַחַמְרָה? נִרְאֶה שֶׁלֹּא… חָלוּץ עִבְרִי? לֹא, לֹא תִּמְצָאֶנּוּ כָּאן. הַסּוּדָנִים אוֹחֲזִים בַּמַּכּוֹשׁ, בַּמַּעְדֵּר וּבַיָּתֵד. אֶת הַכֵּלִים הַגְּדוֹלִים מַפְעִילִים אַחֵינוּ דּוֹבְרֵי הַעַרְבִית. הַסּוֹלֵל וְהַבּוֹנֶה שֶׁל פַּעַם חָלְפוּ וְאֵינָם. הָעוֹלָם שֶׁיָּדַעְנוּ אֵינֶנּוּ עוֹד. בִּנְעוּרַי הָרְחוֹקִים, חֲבֵרַי - שֶׁלִּשְׁכַּת הָעֲבוֹדָה לְנֹעַר סִדְּרָה לָהֶם עֲבוֹדַת בִּנְיָן בְּחֻפְשַׁת הַקַּיִץ - הָיוּ הָאֲמִידִים, הַשְּׁזוּפִים וְהַמְּכֻבָּדִים בְּיַלְדֵי הַכִּתָּה. אֲנִי יָצָאתִי בַּיָּמִים הַהֵם לְרַסֵּק אֶת בִּרְכַּי וְלָתֵת יָדִי בָּאֵשׁ מִדֵּי חֻפְשָׁה בְּחֻפְשָׁה בְּמִפְעַל הַתַּנּוּרִים הַיָּפוֹאִי אֶמְקָה. וְכַיּוֹצֵא מִזֶּה, רוֹפְאֵי מָגֵן-דָּוִד הֵיטֵב הִכִּירוּנִי - וְגַם עָשִׁיר גָּדוֹל לֹא נַעֲשֵׂיתִי.

אַחַת הַפְּעֻלּוֹת הַמַּרְנִינוֹת בַּהֲלִיכַת הַבֹּקֶר הִיא הַהִתְבּוֹנְנוּת. נָכוֹן, אֶפְשָׁר לְהָחִישׁ צַעַד, לְשַׁפֵּר אֶת מֻטַּת הַשְּׁרִירִים וְאֶת תַּחְזוּקַת הַלֵּב-רֵאָה וּמִמֵּילָא לְהַגִּיעַ מַהֵר יוֹתֵר לַיַּעַד. אֲבָל, מִנֶּגֶד, אֶפְשָׁר גַּם לְהַטּוֹת בַּדֶּרֶךְ עַיִן וְאֹזֶן. מִסְּבַךְ הַשִּׂיחִים שֶׁבְּצַד הַטַּיֶּלֶת עוֹלוֹת שְׁרִיקוֹת צִפּוֹרִים (אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לְהַרְשִׁים בְּגָלֶרְיַת שֵׁמוֹת אֲבָל מְזַהֶה רַק צִפּוֹר אַחַת - דְּרוֹר, וְהִנֵּה עוֹד צִפּוֹר מֻכֶּרֶת - נַחְלִיאֵלִי; אֲבָל בָּרוּר שֶׁאֲנִי מְדַמְיֵן! הֲרֵי הַנַּחְלִיאֵלִי מְדַגְמֵן לְעוֹנָה אַחֶרֶת). בְּרֶקַע הַצִּיּוּצִים וְהַקְּרִיאוֹת נוֹכֵחַ כְּעֵין רַעַשׁ לָבָן, הַבָּא אַף הוּא מִן הַשִּׂיחִים. זֶהוּ הַנִּסּוּר הַבִּלְתִּי נִלְאֶה שֶׁל הַצִּרְצָרִים.

נְמָלִים חֲרוּצוֹת דּוֹלוֹת רִגְבֵי עָפָר מִבֵּין אֲרִיחֵי הַמִּדְרֶכֶת, עוֹרְמוֹת אוֹתָם בִּתְלוּלִיּוֹת מְגֻוָּנוֹת. הֲלֹא מִן הַמְּפֻרְסָמוֹת, כִּי הַנְּמָלָה יוֹדַעַת לַעֲבֹד. יָד מְכַוֶּנֶת, הֵירַארְכִיָּה בְּרוּרָה, מוֹרֶשֶׁת קְרָב וְהַקְרָבָה עַצְמִית מְפֹאֶרֶת. אַחֲרוֹנַת הַגִּ'ינְגִ'יוֹת יוֹדַעַת אֶת גְּבוּלוֹת תַּפְקִידָהּ וּלְעוֹלָם לֹא תִּפְזֹל לְשֻׁלְחָן הָעֲבוֹדָה אוֹ לִתְלוּשׁ הַשָּׂכָר שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ. וְלַמְרוֹת שֶׁשִּׁקּוּלֵי שָׂכָר וּתְנָאִים סוֹצְיָאלִיִּים לְעוֹלָם אֵינָם עוֹלִים  לְסֵדֶר הַיּוֹם, הַנְּתִינוֹת הַקְּטַנּוֹת מְיַצְּרוֹת תְּפוּקָה נֶהְדֶּרֶת. וְהֵן זוֹכוֹת כַּמּוּבָן לַצִּיּוּן 10 בְּסֵדֶר וְנִקָּיוֹן. בְּקִצּוּר, אוּטוֹפְּיַת עֳנָשִׁין. 

אֲנַחְנוּ, מָה לַעֲשׂוֹת, רַק בְּנֵי אָדָם.

רַחַשׁ חַד שֶׁעָלָה מִן הַשִּׂיחִים הַקּוֹצָנִיִּים מַסְגִּיר חַרְדּוֹן עִם מַבָּט שֶׁל דּוֹדָה קְפוּדָה, הַחוֹמֵק מִשָּׁם אֶל הַסְּלָעִים. הוּא נִצָּב דּוּמָם עַל אַחַת הָאֲבָנִים, צַוָּארוֹ מָתוּחַ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, סוֹפֵחַ אֶל עוֹרוֹ מָנָה נְדִיבָה שֶׁל קְרִינָה אוּלְטְרָה-סְגֻלָּה וְנֶהֱנֶה מֵהַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים וְהַפְּשׁוּטִים, שֶׁלֹּא עוֹלִים הַרְבֵּה. 

בָּאֲוִיר עָמַד רֵיחָם הַנָּדִיב שֶׁל עַנְפֵי הַאֵקָלִיפּטוּס. קְלִפַּת גֶּזַע הִתְעַרְסְלָה בְּמַשַּׁב הָרוּחַ הַקְּלִילָה וְנָחֲתָה בְּנַחַת לְיַד הַחַרְדּוֹן. הוּא לֹא זָע. רַק נִדְמֶה כִּי זָקַף עוֹד יוֹתֵר אֶת גֵּווֹ, כְּקוֹרֵא תִּגָּר עַל הַיְּקוּם. כְּמוֹ דְּרָקוֹן מְאַיֵּם הוּא הָיָה עַכְשָׁו בְּעֵינַי, בַּמַּבָּט הַמַּצְמִית שֶׁלּוֹ. כְּמוֹ כְּפִיר בֶּן-לַיִשׁ, כְּמוֹ הָאֲרִי שֶׁל טְרוּמְפֶּלְדּוֹר בִּכְפַר גִּלְעָדִי. עָמַדְנוּ בְּלֹא נִיעַ וְהִבַּטְנוּ זֶה בָּזֶה. 

מָה הוּא חָשַׁב עָלַי?