רֶגֶל הֲפוּכָה
[389 מִלִּים, כְּ-4 דַּקּוֹת קְרִיאָה]
אֲנַחְנוּ, הַנָּשִׁים וְהַגְּבָרִים לְמוּדֵי הַנִּסָּיוֹן וַעֲמוּסֵי הַהֶרְגֵּלִים, נוֹטִים לוֹמַר כִּי "כָּל יוֹם כְּמוֹ אֶתְמוֹל וְאֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ". הַגִּישָׁה הַזֹּאת נִקְשֶׁרֶת לִפְעָמִים לַבִּטּוּי "שִׁגְרָה זֶה רַע", שֶׁצִּיְּרוּ חַתְרָנֵי הַגְרָפִיטִי עַל קִירוֹת מוֹסְדוֹתֵינוּ לִפְנֵי שָׁנִים. אַךְ הַאִם בֶּאֱמֶת שִׁגְרָה זֶה רַע? לֹא בְּהֶכְרֵחַ, אֲנִי חוֹשֵׁב, הַשִּׁגְרָה חִיּוּנִית. הִיא מַעֲנִיקָה גְּבוּלוֹת בִּטָּחוֹן לְחַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם שֶׁלָּנוּ.
וּבְכָל זֹאת מִדֵּי יוֹם אֲנִי תּוֹבֵעַ מֵעַצְמִי לַעֲשׂוֹת בְּמוּדָע מַשֶּׁהוּ, שֶׁיַּבְדִּיל מְעַט אֶת הַיּוֹם הַזֶּה מֵהַיּוֹם הַקּוֹדֵם. אֵיזוֹ יוֹזְמָהּ אִישִׁית קְטַנָּה, אֲפִלּוּ קְטַנְטַנָּה, זְנִיחָה. לְמָשָׁל, לְהָזִיז אֶת מְכוֹנַת הַקָּפֶה מִשֶּׁקַע חַשְׁמַלִּי אֶחָד בַּמִּטְבָּח לְשֶׁקַע שָׁכֵן, אוֹ סוֹפְסוֹף לִנְעֹץ מַסְמֵר בַּקִּיר בַּעֲבוּר הַתְּמוּנָה הַהִיא, שֶׁמַּמְתִּינָה כְּבָר יוֹבְלוֹת לִתְלִיָּתָהּ. וְכָךְ, בְּתֹם הַיּוֹם אוּכַל לְצַיֵּן לְעַצְמִי בְּסִפּוּק כִּי הַיּוֹם הַזֶּה לֹא הָיָה כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
בְּשֵׁם אוֹתָהּ יוֹזְמָהּ צְנוּעָה שֶׁל שִׁנּוּי-לְשֵׁם-שִׁנּוּי אֶפְשָׁר גַּם לַעֲרֹךְ סְטִיָּה קַלָּה מֵהֶרְגֵּלֵי הַלְּבוּשׁ.
בְּכָל בֹּקֶר, כְּמוֹ כָּל אֶחָד וְאַחַת מִכֶּם אֲנִי לוֹבֵשׁ - תְּחִלָּה לְבָנִים, אַחַר כָּךְ חֻלְצָה, וְאָז מִכְנָסַיִם (סְלִיחָה עַל הַדַּקְדְּקָנוּת), וְכִמְעַט בַּסּוֹף - גַּרְבַּיִם. גֶּרֶב שְׂמֹאל לְרֶגֶל שְׂמֹאל, יָמִין לְיָמִין. הֲלִיךְ שָׁגוּר, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לְהָפֵר אוֹתוֹ. לָמָּה לֹא, בְּעֶצֶם? לָמָּה לֹא לַעֲנֹד שָׁעוֹן עַל יַד יָמִין; אוֹ לִכְתֹּב "אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ" בְּיָד שְׂמֹאל, לַמְרוֹת הַזְּוָעָה הֶחָזוּתִית הַצְּפוּיָה. (בְּיָמִין אוֹ בִּשְׂמֹאל, זֹאת אוֹתָהּ הָאַהֲבָה). אוֹ לְמָשָׁל לִלְבֹּשׁ גּוּפִיָּה עַל הַחֻלְצָה. אוֹ בִּמְכֻוָּן חֻלְצָה הֲפוּכָה - תְּפָרִים בַּחוּץ אוֹ צַוָּארוֹן לְאָחוֹר אוֹ שְׁנֵיהֶם גַּם יַחַד, אוֹ מִכְנְסֵי גְּבָרִים עִם הַ"חֲנוּת" בַּגַּב. טוֹב, נִסְחַפְתִּי קְצָת…
הִנֵּה הִגַּעְתִּי סוֹפְסוֹף לַגַּרְבַּיִם: חָשַׁבְתִּי תְּחִלָּה לִטֹּל גֶּרֶב כְּתֻמָּה וּלְעַמֵּת אוֹתָהּ עִם גֶּרֶב אֲדֻמָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּכְדָּתִי מַיְירָה נוֹהֶגֶת לַעֲשׂוֹת, אֲבָל עָצַרְתִּי בַּעֲדִי בַּשְּׁנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה - הֲרֵי אֲנִי לֹא יַלְדָּה בַּת אַרְבַּע. (כְּתֻמָּה וַאֲדֻמָּה. אִיכְס)...
אָז אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, אֶעֱשֶׂה מַשֶּׁהוּ קַלִּיל, שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי בֶּעָבָר וְרַק אֲנִי יוֹדֵעַ עַל אוֹדוֹתָיו. מַהוּ הַדָּבָר, מָה יִהְיֶה הַטְּוִויסְט הַחֲשָׁאִי הַמְּיֻחָד שֶׁלִּי, הָאֶקְסְטְרָה?
עָמַדְתִּי לִמְתֹּחַ גֶּרֶב אֲפֹרָה עַל כַּף רַגְלִי הַשְּׂמָאלִית וּכְבָר רָאִיתִי אוֹתָהּ בְּעֵינֵי רוּחִי שְׂרוּעָה בְּנִנּוֹחוּת עַל הָרֶגֶל. רֶגֶל שְׂמֹאל רָטְטָה בְּצִפִּיָּה. דִּמִּיתִי כִּי הַבֹּהֶן הַקְּלוּבָה הוֹמָה כְּצִפּוֹר שִׁיר נִרְגֶּשֶׁת. אֲבָל עֲצֹר לְרֶגַע קָט, שִׁדַּלְתִּי אֶת עַצְמִי בְּנֹעַם - תֵּן אֶת הַגֶּרֶב הַזֹּאת לְרֶגֶל יָמִין.
לִכְאוֹרָה מָה הַבְּעָיָה, הֲלֹא אֵין הֶבְדֵּל בֵּין הַגַּרְבַּיִם; יָמִין, שְׂמֹאל, הָיִינוּ הַךְ. אֲבָל הַמַּחֲשָׁבָה שַׁמְרָנִית וְעַקְשָׁנִית. קָשֶׁה לָהּ לִסְטוֹת מִקְּדִימוּיוֹת שֶׁקָּבְעָה לְעַצְמָהּ. קָשֶׁה לְתַכְנֵת מֵחָדָשׁ הֶרְגֵּלִים יְשָׁנִים.
אָכֵן הַסְּוִויצְ' בְּיָזְמַת הַשִּׁנּוּי הָאִישִׁית שֶׁלִּי, הַקְּטַנָּה וְהַכֹּל-כָּךְ-שׁוּלִית, הָיָה לֹא קַל.
אֲבָל הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד עַכְשָׁו לִפְנֵיכֶם. שִׂימוּ לֵב, בְּבַקָּשָׁה. רוֹאִים שֶׁזֹּאת נַעַל שְׂמֹאל עַל רֶגֶל יָמִין וְיָמִין עַל שְׂמֹאל?
זֹאת, זֹאת הַסְּטִיָּה שֶׁל עֶרֶב הַשַּׁבָּת הַזֶּה.
