21/12/2022

הבריסטה, 12/2022, מאת דניאל קרן, מתוך המיזם "רגע לסיפור בדיור"

הַבָּרִיסְטָה
(בָּרִיסְטָה הוּא מוֹזֵג, הַמִּתְמַחֶה בַּהֲכָנַת סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל קָפֶה).

קָרְאוּ בִּשְׁמִי בְּבֵית הַקָּפֶה שֶׁל סְטַארְבַּקְס וְנִגַּשְׁתִּי לַדֶּלְפֵּק לָקַחַת אֶת הַהַזְמָנָה, שֶׁהָיוּ בָּהּ קְרוּאָסוֹן וקַפּוּצִ'ינוֹ קָטָן-חָזָק לִי, וּכְרִיךְ בֹּקֶר לָאוֹרֵחַ שֶׁלִּי. 

הַפְּרִיטִים הֻנְּחוּ עַל מַגָּשׁ בְּתוֹךְ שַׂקִּיּוֹת חֲתוּמוֹת עִם מַדְבֵּקוֹת, הַמְּפָרְטוֹת אֶת תְּכוּלָתָן וּלְצִדָָּן רָאִיתִי כַּמָּה סִפְלֵי נְיָר מְכֻסִּים, בִּגְדָלִים שׁוֹנִים וּבְלִי תָּגֵי זִהוּי, לַמַּשְׁקָאוֹת הַחַמִּים. הִסַּסְתִּי לְרֶגַע. לֹא יָדַעְתִּי מָה מֵהֶם שַׁיָּךְ לִי, אָז נָטַלְתִּי אֶת הַסֵּפֶל שֶׁנִּצָּב קָרוֹב לַמַּאֲכָלִים. כְּרִיךְ הָאוֹרֵחַ הָיָה גַּנְדְּרָנִי וְקָטָן וְהִתְהַדֵּר בַּשֵּׁם Impossible; מִשַּׁשְׁתִּי אֶת הקְרוּאָסוֹן מִבַּעַד לַשַּׂקִּית - חַשְׁתִּי מַעֲטֶפֶת פְּרִיכָה וְתֹכֶן אַוְרִירִי וְהָיִיתִי מְרֻצֶּה מֵהַתְּחוּשָׁה.

הַמַּשְׁקֶה הָיָה מָתוֹק, מָתוֹק מְאוֹד. כְּלָל לֹא דּוֹמֶה לַקַּפּוּצִ'ינוֹ שֶׁאֲנִי מַכִּיר. טוֹב, מָה אֲנִי מֵבִין בְּקַפּוּצִ'ינוֹ אָמֵרִיקָנִי; אוּלַי מַכְנִיסִים בּוֹ סֻכָּר, אוֹ מַשֶּׁהוּ מָתוֹק אַחֵר… רֶגַע, יֵשׁ לוֹֹ טַעַם שֶׁל קָקָאוֹ! - אוּלַי בְּכָל זֹאת זֶה הַמַּשְׁקֶה הַנָּכוֹן? לֹא, לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת. מָה, הִתְ-בַּלְ-בְּלוּ בִּסְטַארְ-בַּקְס? הִרְגַּשְׁתִּי כְּמוֹ מִי שֶׁמְּחַלֵּל מָקוֹם קָדוֹשׁ. דַּחַף מְצִיצָנִי גָּרַם לִי לְהָרִים קִמְעָה אֶת הַמִּכְסֶה. עַל הַקָּקָאוֹ הַחַם צָפוּ תְּלוּלִיּוֹת נְמַסּוֹת-וְהוֹלְכוֹת שֶׁל גְּלִידָה. לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁגַּם זֶה כָּלוּל בַּגִּרְסָה הַמְּקוֹמִית לְקַפּוּצִ'ינוֹ… וַאֲנִי, בִּגְלַל גְּזֵרָה גֵּנֵטִית חַיָּב לְהַקְפִּיד בִּצְרִיכַת סֻכָּר. הֶרְאֵיתִי אֶת הַנּוֹתָר מֵהַמַּשְׁקֶה לַבָּרִיסְטָה הַצָּעִיר שֶׁשֵּׁרֵת אוֹתִי.

"אֲנִי שׁוֹאֵל בִּגְלַל הַסֻּכֶּרֶת שֶׁלִּי", הִפְרַזְתִּי בְּחֻמְרַת מַצָּבִי, "הַאִם זֶה קַפּוּצִ'ינוֹ קָטָן, כְּמוֹ שֶׁהִזְמַנְתִּי"? אַחַר-כָּךְ צִיַּנְתִּי שֶׁ-אֲנִי לֹא מִכָּאן, אַף כִּי בְּעַצְמִי לֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ זֶה מַעֲצִים אֶת הַדְּרָמָה. 

מִכָּל מָקוֹם, לֹא מְשַׁנֶּה לְמָה הִתְכַּוַּנְתִּי אֶלָּא מָה הֵבִין הַבָּחוּר. אֲנִי יָכוֹל לִכְתֹּב כָּאן כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחִי - הֲרֵי זֶה הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי. אֶפְשָׁר לְסַפֵּר, לְמָשָׁל, שֶׁהַבָּרִיסְטָה הֶחֱוִיר כַּסִּיד וּנְשִׁימָתוֹ נֶעֶתְקָה, שֶׁהוּא קָרָא בְּקוֹל Oh, no, I'm so sorry וְהִצִּיעַ לְהָכִין לִי מִיָּד קַפּוּצִינוֹ חָדָשׁ. אִם כָּל זֶה אָכֵן קָרָה, וְגַם אִם לֹא, בְּכָל מִקְרֶה הַבָּחוּר הָיָה אָדִיב מְאוֹד וְנָחוּשׁ לַעֲזֹר. תְּנוּעוֹת יָדָיו הָיוּ תֵּאַטְרָלִיּוֹת וְיַחַד עִם זֹאת מְדֻיָּקוֹת, בְּמִדָּה שֶׁמָּשְׁכָה אֶת עֵינַי. הֶחֱמֵאתִי לַאֲדִיבוּתוֹ וְהוּא אָסַף אֶת תַּלְתַּלָּיו הַזְּהוּבִים אֶל מֵאֲחוֹרֵי אָזְנָיו וְאָמַר כִּי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא מוֹזֵג בָּכִיר וְנִמְצָא בַּסְּנִיף הַזֶּה וּבַאֲחֵרִים לְשֵׁם חֲנִיכַת מֶלְצָרִים חֲדָשִׁים. לָכֵן קִבֵּל כֹּה קָשֶׁה אֶת אַכְזָבָתִי מֵהַקַּפּוּצִ'ינוֹ - שֶׁהָיָה בְּעֶצֶם שׁוֹקוֹ. הוּא שָׁלַף בִּתְנוּפָה מֵהַמְּקָרֵר מֵיכַל קַרְטוֹן שֶׁל "חֲלֵב שְׁקֵדִים" וְהִבְטִיחַ לִי שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה פָּחוֹת סֻכָּר מִבְּחָלָב רָגִיל וְשֶׁהוּא מַקְצִיף הֵיטֵב וְ - תָנוּחַ דַּעְתִּי - לֹא אֶתְאַכְזֵב מֵהַקַּפּוּצִ'ינוֹ הַבָּא.

כְּשֶׁסֵּפֶל הַנְּיָר הֶחָדָשׁ בְּיָדוֹ הוּא נִגַּשׁ אֶל שֻׁלְחָנִי וְשָׁאַל מֵאֵיפֹה אֲנִי. עָנִיתִי, וְהוּא אָמַר: "oh, אִמָּא שֶׁלִּי יְהוּדִיָּה מֵאוּקְרַאינָה". 

נִדְרַכְתִּי. (עַכְשָׁו רְאוּ אֵיךְ הָאַקְטוּאַלְיָה מְעַצֶּבֶת תּוֹדָעָה:) "הִיא נִמְלְטָה לְיִשְׂרָאֵל? מֵהֵיכָן הִיא בְּאוּקְרַאינָה? אֵיפֹה הַמִּלְחָמָה תָּפְסָה אוֹתָהּ?" - אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁעַל מִצְחִי נֶחְרְצוּ תַּלְמַי דְּאָגָה, כִּי בִּפְנֵי הַבָּרִיסְטָה הִסְתַּמְּנָה עַתָּה אִי-הֲבָנָה: "לֹא, הִיא כְּבָר הֲמוֹן שָׁנִים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. לְמַעֲשֶׂה הִיא הִגִּיעָה לְכָאן כְּיַלְדָּה קְטַנָּה עִם הַהוֹרִים, מֵאוֹדֵסָה, כִּמְעַט נוֹלְדָה כָּאן", הוּא הֵשִׁיב בְּטוֹן מַרְגִּיעַ. 

הַקָּפֶה הֶחָדָשׁ הָיָה חַם בַּמִּדָּה הַנְּכוֹנָה, כֵּהֶה וְחָזָק כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב. חֲלֵב הַשְּׁקֵדִים הֶעֱנִיק לוֹ מְתִיקוּת נְעִימָה.

אַחַר כָּךְ הִסְתּוֹבַבְתִּי קְצָת בַּקַּנְיוֹן. לְמַעֲשֶׂה שָׂרַפְתִּי זְמַן בִּצְעִידָה שַׁקְדָנִית בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת הָאֲרֻכִּים שֶׁל הַקַּנְיוֹן, שֶׁזֶּה סוּג שֶׁל הַמְתָּנָה פְּעִילָה לְשִׁיבַת רַעְיָתִי וְהַשַּׂקִּיּוֹת מִמִּבְצְעֵי חַג הַמּוֹלָד בַּחֲנוּיוֹת. וְאָז הִתְיַשַּׁבְנוּ, אֲנִי וְהָאוֹרֵחַ שֶׁלִּי, לַאֲרוּחָה סִינִית בְּרַחֲבַת הַמָּזוֹן הַמָּהִיר, מֶרְחָק שֶׁל בְּעֵרֶךְ חֲמִשִּׁים מֶטְרִים מִסְּטַארְבַּקְס. שָׁם, בִּסְטַארְבַּקְס, תָּלוּי בָּאֲוִיר נִיחוֹחַ עָמֹק שֶׁל קָפֶה וּמַאֲפֵה, וַאֲנָשִׁים צְעִירִים, שֶׁמַּאֲמִינִים בְּנִצְחִיּוּת עֲלוּמֵיהֶם וְעֹצֶם יָדָם טוֹעֲמִים בְּשַׁקְדָנוּת תוֹצֶרֶת אֲנִינָה וִיקָרָה, וְכָאן מָזוֹן לָאֲנָשִׁים שֶׁהַזְּמַן פָּקַח אֶת עֵינֵיהֶם: אֹכֶל זוֹל וְטָעִים, עִם שֶׁפַע מְטֻגָּן שֶׁל עוֹף, בָּקָר, יְרָקוֹת וְאֹרֶז, מוּצָפִים בְּשֶׁמֶן, גְּלוּטָמָט, סֻכָּר וּמֶלַח. אֹכֶל!

הַבָּרִיסְטָה, בֶּן הַמְּהַגְּרִים, יָשַׁב גַּם הוּא בָּרְחָבָה, בְּשֻׁלְחָן סָמוּךְ. אַחֲרֵי שֶׁרָאִיתִי קֹדֶם בְּמוֹ עֵינַי אֶת מְמַדָּיו הַצְּנוּעִים שֶׁל כְּרִיךְ אֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶׁל סְטַארְבַּקְס, הַמְּכֻנֶּה Impossible, יָכֹלְתִּי לְהָבִין מַדּוּעַ.