פְּרֵדָה מִדְּרָקוֹן (מִכָּאן לְשֵׁם - פֶּרֶק בּ', 12/2011)
בְּאַחֲרִית הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם נִפְרַדְתִּי מֵהַדְּרָקוֹן. יִתָּכֵן שֶׁהוּא עוֹד עוֹמֵד שָׁם, קוֹפֵא בַּזְּמַן וּמַמְתִּין לְקֶרֶן שֶׁמֶשׁ חֲמִימָה.
בֵּינְתַיִם חָלְפָה עוֹנָה. הַקַּיִץ פָּנָה וְהַסְּתָיו בָּא תַחְתָּיו.
טַיֶּלֶת מִזְרַח-מַעֲרָב שֶׁל שְׁכוּנַת "הֲדַר הַמּוֹשָׁבוֹת" הִיא קוּר, שֶׁקְּצוֹתָיו מְחַבְּרִים אֶת בֵּיתִי אֶל הַמִּשְׂרָד. כַּאֲשֶׁר יֻשְׁלַם הַכְּבִישׁ הֶחָדָשׁ יְקֻשְּׁרוּ שְׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת בִּנְסִיעָה קְצַרְצָרָה. כָּרֶגַע אֲנִי מַגִּיעַ לַיַּעַד בַּהֲלִיכָה שֶׁל כַּחֲצִי שָׁעָה.
הַקַּיִץ שֶׁל חֵלֶק אָ' זִמֵּן לִי אֶת מוֹצַרְט לַדֶּרֶךְ. אֶל בֵּין צְלִילֵי הָאוֹפֵּרָה הִסְתַּנְּנָה שִׁירַת צִפּוֹרִים וְצִרְצָרִים. אַף חָקַרְתִּי בְּמַסָּעִי נְמָלִים וְצָפִיתִי בְּחַרְדּוֹן. אַחַר כָּךְ, בַּמִּשְׂרָד, הִתְמַשֵּׁךְ לוֹ הַיּוֹם, וּכְשֶׁתַּם יָצָאתִי לָשׁוּב אֶל בֵּיתִי. תָּמִיד יֵשׁ סִבּוֹת טוֹבוֹת לָחוּשׁ הַבַּיְתָה, אֲבָל לֹא-פַּעַם הַדֶּרֶךְ מִתְאָרֶכֶת לִי. אֶת הָאוֹפֵּרָה מַחֲלִיפָה עַתָּה אַחַת הַסִּימְפוֹנְיוֹת הַקּוֹדְרוֹת שֶׁל בְּרוּקְנֶר. בְּצֵל אֵקָלִיפְּטוּס גָּדוֹל, שֶׁנּוֹפוֹ מְעַצֵּב רְחָבָה גְּדוֹלָה, שְׁנֵי אֶרִיתְרֵאִים (אֲנִי חוֹשֵׁב) סוֹעֲדִים אֶת לִבָּם בְּפִתָּה וּמְלָפְפוֹן. הֵם נַעֲנִים לְבִרְכָתִי בְּמַבָּט מִתְגַּנֵּב וּבִמְבוּכָה שְׂמֵחָה.
שׁוּרוֹת הַשִּׂיחִים שֶׁלְּצַד הַמַּסְלוּל סְדוּרוֹת כִּמַחֲנֶה טִירוֹנִים בְּעֵת חֲזָרָה לְטֶקֶס הַסִּיּוּם. בָּאָזְנִיּוֹת בְּדִיּוּק מִתְנַגֵּן שִׁיר לֶכֶת. עַדְשַׁת הַטֵּלֵפוֹן הַנַּיָּד נְכוֹנָה לְצַלֵּם. בְּהִתְקָרְבָהּ, הִיא קוֹלֶטֶת סַרְבָנֵי פְּרִיחָה, שִׂיחִים שֶׁלֹּא נֶעְתְּרוּ לְצַו חַבְרֵיהֶם וְאִמְּצוּ לָהֶם גֹּבַהּ אוֹ צְמִיחָה כְּחֶפְצָם. פֹּה וָשָׁם מִתְבַּלֵּט אֵיזֶה חַיִּימְקֶ'ה, הַחוֹבֵשׁ כֻּמְתַּת פְּרִיחָה חֲרִיגָה אוֹ מַצְדִּיעַ לַכִּוּוּן הֶהָפוּךְ. הֲרֵי כֹּה צָפוּי וְקַל לְהִתְיַשֵּׁר לְפִי צַו הַגַּנָּן וְהַתֶּלֶם. אֵלֶּה לְעוֹלָם אֵינָם שׁוֹגִים; הֵם מוֹרִים לַפְּרָחִים עוֹנָה, כִּוּוּן, מִרְוָח וְגֹדֶל וְכָל שֶׁנּוֹתַר לַצְּמָחִים הוּא לִצְמֹחַ. כֹּה פָּשׁוּט וּמְתַגְמֵל.
וּבְכָל זֹאת, כָּל הַכָּבוֹד, חַיִּימְקֶ'ה…
מָה גּוֹרֵם לַחֲרִיגוּת? הַאִם זֶהוּ פְּגָם בּוֹטָנִי-גֵּנֵטִי, אִחוּר אוֹ הַקְדָּמָה בְּמַחֲזוֹר הַצְּמִיחָה - עוֹד הִתְחַכְּמוּת שֶׁל הַטֶּבַע? וְהַאִם, בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, יִתָּכֵן כִּי תִּתְחוֹלֵל אַנְדְּרָלָמוּסְיָה בַּשּׁוּרוֹת הַסְּדוּרוֹת וְהִיא תִּפְשֹׁט עַל-פְּנֵי הַחַיִל כֻּלּוֹ? לִבִּי יוֹצֵא אֶל פּוֹרְצֵי הַגָּדֵר, אֶל חִנּוֹ שֶׁל חֹסֶר הַסֵּדֶר.
בֵּין לְבֵין נִשְׁכַּחַת תַּכְלִית הַצְּעִידָה. עָבִים נִקְשָׁרִים מֵעַל רֹאשִׁי. הַחוּשִׁים נֶעֱטָפִים בְּנֹעַם הַסְּתָיו, מִתְעַלְּפִים בַּהֲנָאָה מִמִּפְגַּשׁ טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם עִם הָאֲדָמָה. עוֹד מְעַט תִּרְחַשׁ מְהוּמָה בְּמוֹשְׁבוֹת נְמָלִים מוּצָפוֹת, צִפּוֹרִים יְעוֹפְפוּ לְפִנָּה יְבֵשָׁה, הַחַרְדּוֹן יַרְכִּין רֹאשׁ בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע וְיַמְתִּין עַד שֹׁךְ הַסְּעָרָה.
אֵיךְ לֶאֱמֹד אֶת תְּרוּמַת הַהֲלִיכָה הַנִּנּוֹחָה. זֹאת בְּוַדַּאי לֹא צְעִידָה: בְּמֻנָּחִים שֶׁל מַאֲמָץ לֵב-רֵאָה קָשֶׁה לִמְצֹא בָּהּ מַעֲלוֹת. לֹא בָּנִיתִי לִי דֹּפֶק נִמְרָץ, גַּם לֹא סִבֹּלֶת רְאוּיָה אוֹ שְׁרִירִים מְסֻקָּסִים. אֲבָל, זֹאת שָׁעָה קַלָּה שֶׁל נַחַת - כַּמָּה נַחַת כְּבָר יֵשׁ לָנוּ בְּיוֹם חֻלִּין? וּמִכֵּיוָן שֶׁהַנַּחַת אֵינָהּ מִזְדַּמֶּנֶת מֵאֵלֶיהָ - יֵשׁ לְזַמְּנָהּ. הִנֵּה, אֲנִי חָשׁ שֶׁהַדֹּפֶק נִרְגָּע, הַלְמוּת הַיּוֹם דּוֹעֶכֶת, אֲוִיר קָרִיר וְנָקִי מוֹצֵא אֶת דַּרְכּוֹ לַמְּקוֹמוֹת הַנְּכוֹנִים וְרוּחִי מְטַפַּחַת זָנִים חֲדָשִׁים שֶׁל אוֹפְּטִימִיּוּת.
אַרְגַּז הַחוֹל הַסָּמוּךְ לְבֵיתִי הוּא קִנּוּחַ נָאֶה לַטִּיּוּל. לֹא, לֹא אֶתְפַּלֵּשׁ בּוֹ וּמִמֵּילָא אֵין הוּא דּוֹמֶה לְאַרְגְּזֵי הַחוֹל שֶׁל יַלְדוּתִי. אָז, לִפְנֵי יוֹתֵר מִ-70 שָׁנָה, הֶחָצֵר וְהַלּוּל בִּבְאֵר-טוּבְיָה הָיוּ מִגְרַשׁ הַחוֹל שֶׁלִּי וְהָאֵם וּבִתָּהּ - הָעִזִּים "נִינָה" וְ"נֶכְדָּה" (בְּמִלְּעֵיל, כְּמוֹ דִּינָה וְדֶבְּקָה) - וְגַם הַכֶּלֶב דּוּקִי (בְּשׁוּרוּק, כְּמוֹ שׁוּקִי), הָיוּ חֲבֵרַי לַהִשְׁתּוֹבְבוּת. אַחַר-כָּךְ הַכֹּל הוּמַר בְּגִבְעוֹת הַכֻּרְכָּר הַנִּשְׁטָפוֹת לַיָּם שֶׁל שְׁכוּנַת מַחְלוּל וּרְצוּעַת הַחוֹף שֶׁמִּתַּחַת, שֶׁהַיָּם שָׁלַח אֵלֶיהָ קוֹרוֹת עֵצִים סְחוּפֵי מֶלַח, קִרְעֵי סְפִינוֹת טְרוּפוֹת, גַּלְגַּל הַצָּלָה חִוֵּר וּלְעִתִּים, אַלְלַי, גְּוִיּוֹת שֶׁל טְבוּעִים.
מִתְחַם הַחוֹל בַּטַּיֶּלֶת נוֹעַד לְכֹשֶׁר, לֹא לְמִשְׂחָק, וּמִמֵּילָא יְלָדִים אֵינָם קְהַל הַיַּעַד שֶׁלּוֹ. יֵשׁ בּוֹ סֻלָּמוֹת, מַקְבִּילִים, קִיר טִפּוּס וְעוֹד מִינֵי מַכְשִׁירִים לְעִנּוּי הַגּוּף. הַמִּתְקָן הֶחָבִיב עָלַי הוּא קוֹרַת הָעֵץ, הַמְּתוּחָה בֵּין שֵׁנִי קְפִיצִים מְחֻשָּׁלִים. יֵשׁ לִפְסֹעַ עָלֶיהָ בְּעוֹדָהּ רוֹטֶטֶת מִתַּחַת כְּמוֹ עִסָּה שֶׁל גֶּ'לִי. אֲנִי עוֹלֶה עַל הַקּוֹרָה וְהִיא מְחַשֶּׁבֶת לַהֲדֹף אוֹתִי לַחוֹל. אֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם, מַסְדִּיר נְּשִׁימָה, מַרְפֶּה אֶת הַשְּׁרִירִים. מֵדִיטַצְיָה הִיא רַעֲיוֹן מְצֻיָּן עַכְשָׁו. הַקּוֹרָה נִרְגַּעַת תַּחְתַּי. צַעֲדִי קָטָן, קְטַנְטַן, כְּשֶׁל גֵּישָׁה, וְאַחֲרָיו עוֹד אֶחָד. וְעוֹד אֶחָד - אוּלַי פָּזִיז מִדַּי - וְשׁוּב הַקּוֹרָה מְאַיֶּמֶת לְהַשְׁלִיכֵנִי. לְבַסּוֹף הִיא מִתְרַצֶּה וּמְנִיחָה לִי לְהַשְׁלִים אֶת הַמַּהֲלָךְ.
***
זֶהוּ שִׁיטוּט מִכָּאן לְשָׁם וְהִרְהוּר עַל צְמָחִים וְבַעֲלֵי חַיִּים, שֶׁנִּזְדַּמַּנְתִּי עַל דַרְכָּם.
