לֹא כָּל הַנּוֹצֵץ הוּא מִזְוָדָה, 19/10/2022, מֵאֵת דָּנִיאֵל קֶרֶן
בְּעַרְבּוֹ שֶׁל הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּהַפְלָגַת הַתַּעֲנוּגוֹת, שַׁבְנוּ אַרְבַּעְתֵּנוּ מֵאֲרוּחַת הָעֶרֶב הַדְּשֵׁנָה. מְהוּמָה תָּסְסָה בֵּין מֶרְכְּזֵי הַתְּבוּנָה וְהָעֹנֶג בְּמֹחִי. בָּרוּר שֶׁאִם אוֹסִיף לְהַאֲבִיס כָּךְ אֶת עַצְמִי מִשְׁקָלִי יַעֲלֶה, הַתְּנוּעָה תִּכְבַּד עָלַי, הַסֻּכָּר יִשְׁקַע בְּדָמִי וְעַד מְהֵרָה לֹא יַעַזְרוּ לִי תַּרְגִּילֵי מְתִיחָה אוֹ הֲלִיכָה, הִרְהַרְתִּי בְּקַדְרוּת. אֲבָל לְמָחֳרָת שַׁבְתִּי לְסוּרִי מוּל הַשֶּׁפַע הַסַּסְגּוֹנִי בַּחֲדַר הָאֹכֶל.
בְּעֵת שֶׁהֵד צְעָדֵינוּ נִבְלַע בַּשָּׁטִיחַ הַמְּעֻטָּר בְּיָרֹק וְשָׁחֹר בַּמִּסְדְּרוֹן הָאָרֹךְ, רָאִיתִי מֵרָחוֹק חֵפֶץ גָּדוֹל בְּצֶבַע אָדֹם בּוֹהֵק חוֹנֶה לְצַד אַחַת הַדְּלָתוֹת. הָיִיתִי מְשֻׁכְנָע שֶׁזֹּאת מִזְוָדָה וְהִצַּעְתִּי - זָחוּחַ מֵאֲכִילַת צְדָפוֹת וּמֵחֶפְצֵי הַחֵן הַיְּפֵהפִיִּים הַפְּזוּרִים בָּאֳנִיָּה - שֶׁאַחַד הַנּוֹסְעִים בַּשַּׁיִט עֲדַיִן לֹא הִכְנִיס אוֹתָהּ לְתָאוֹ, אוֹ גָּרוּעַ מִזֶּה, כְּלָל לֹא הִגִּיעַ לַהַפְלָגָה. נַפְתָּלִי חֲבֵרִי, שֶׁהַתָּא שֶׁלּוֹ סָמוּךְ לַחֵפֶץ הַבּוֹהֵק, אָמַר: בֶּאֱמֶת מוּזָר, זֶה עוֹמֵד כָּאן כְּבָר כַּמָּה שָׁעוֹת וְלֹא נִרְאֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ הֵזִיז אֶת זֶה. הֵשַׁבְתִּי לוֹ בִּבְדִיחוּת הַדַּעַת - אִם אֵין לָזֶה דּוֹרֵשׁ, לָמָּה שֶׁלֹּא תִּדְרֹשׁ אֶת זֶה לְעַצְמְךָ?
הַתָּא שֶׁלָּנוּ מְמֻקָּם בְּהֶמְשֵׁךְ הַמִּסְדְּרוֹן וְרַק כְּשֶׁחָלַפְתִּי עַל-פְּנֵי הָאָדֹם הַבּוֹהֵק נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁזֹּאת לֹא מִזְוָדָה אֶלָּא עֶגְלַת נָכִים חַשְׁמַלִּית זְעִירָה, שֶׁהַמִּשְׁתַּמֵּשׁ הוֹתִיר בַּמִּסְדְּרוֹן מִטַּעֲמֵי נוֹחוּת. אָז גַּם נִטַּע בִּי הַחֲשָׁשׁ כִּי נַפְתָּלִי יַחֲשֹׁב שֶׁאֲנִי מְאַחֵל לוֹ שֶׁיִּזְדַּקֵּק לְקַלְנוֹעִית שֶׁל נָכִים אוֹ שֶׁיָּנִיחַ שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהוּא כְּבָר זָקוּק לָהּ, שֶׁהֲרֵי הִצַּעְתִּי שֶׁיְּנַכֵּס אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ. כָּל הַלַּיְלָה הִזְדַּחֲלוּ לִיצוּעִי יִסּוּרֵי מַצְפּוּן וְאֵלֶּה כַּיָּדוּעַ לֹא מֵיטִיבִים עִם הַשֵּׁנָה.
לְמָחֳרָת, כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ, פָּנָיו שֶׁל נַפְתָּלִי הָיוּ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, כְּלוֹמַר יְדִידוּתִיּוֹת. אָזַרְתִּי עֹז וּפָנִיתִי אֵלָיו בְּעִנְיַן הַמִּזְוָדָה שֶׁלֹּא הָיְתָה.
תִּר-אֶה, הִסַּסְתִּי, אָמַרְתִּי לְךָ אֶמֶשׁ מַשֶּׁהוּ, שֶׁעָלוּל לְהִתְפָּרֵשׁ לֹא נָכוֹן.
כֵּן? מָה?
…הַקַּלְנוֹעִית הָאֲדֻמָּה, שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁהִיא מִזְוָדָה, שִׁחְרַרְתִּי סוֹף-סוֹף.
נוּ, אָז מָה אִתָּהּ?
לֹא, לֹא כְלוּם - נָשַׁמְתִּי לִרְוָחָה - שׁוּם דָּבָר. בָּאִים לֶאֱכֹל?
