03/05/2021

הסיפור של מוטי ממטולה, מתוך אוסף סיפורי דרך במיזם "רגע לסיפור בדיור"

הַסִּפּוּר שֶׁל מוֹטִי מִמְּטוּלָה, 4.2017

בְּדוֹמֶה לְפִתְגָּם הָאַשְׁפָּה וְהָאוֹצָר, אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַטְּרָגֶדְיָה שֶׁל הָאֶחָד הִיא לְעִתִּים הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁל זוּלָתוֹ. זֶהוּ הַמִּקְרֶה שֶׁעָלָיו אֲנִי רוֹצָה לְסַפֵּר לָכֶם.

אַחֲרֵי שֵׁרוּת צְבָאִי מְאַתְגֵּר נִשְׁאַבְתִּי לְבַטָּלַת הַשִּׁחְרוּר הַמְּתוּקָה. הַסּוּגִיּוֹת הַמַּסְעִירוֹת הָיוּ הֵיכָן, לַעֲזָאזֵל, הִתְעוֹרַרְתִּי הַבֹּקֶר וְעִם מִי אֵלֵךְ לִישֹׁן הַלַּיְלָה. לְשִׂמְחַת הַבַּרְמֵנִים בְּרַחֲבֵי הָעִיר, הִכַּרְתִּי אֶת כָּל בָּתֵּי הַמַּרְזֵחַ הַטּוֹבִים בָּאֵזוֹר. כְּשֶׁהָיוּ מְזַהִים אֶת הַצְּלָלִית שֶׁלִּי (זֶה לֹא קָשֶׁה, אֲנִי בָּחוּר מְגֻדָּל) מִבַּעַד לְתִימְרוֹת הֶעָשָׁן שֶׁל הַסִּיגַרְיוֹת, הֵם הָיוּ מִזְדָּרְזִים לְהַצִּיב כּוֹס זְכוּכִית גְּדוֹלָה וּמְחֻטֶּבֶת מִתַּחַת לְבֶרֶז הַמְּזִיגָה. בְּעֵת שֶׁהַבִּירָה נִמְזֶגֶת וְהַקֶּצֶף קָרוֹב לְלַחֵךְ אֶת שׁוּלֵי הַכּוֹס, נֶעֶרְמוּ מוּלִי עַל הַבָּר גַּם צְלוֹחִיּוֹת שֶׁל מְעוֹדְדֵי צִּמָּאוֹן - זֵיתִים סוּרִיִּים, מַנְצִ'יז, שְׁקֵדִים וּבָטְנִים מֻמְלָחִים הֵיטֵב. תָּמִיד הִתְלַוְּתָה לָהֶן מַאֲפֵרָה נְקִיָּה. 

עַד מְהֵרָה הִתְרוֹקְנוּ הַכּוֹס וְהַצְּלוֹחִיּוֹת וְשָׁבוּ וְהִתְמַלְּאוּ, וְאֶת הַמַּאֲפֵרָה גָּדְשׁוּ בְּדָלִים שֶׁל נֶלְסוֹן. מְעַשְּׁנֵי הַסִּיגַרְיוֹת נֶחְלְקוּ לְחוֹרְכֵי עֵשֶׂב מֵהַסּוּג הַנָּחוּת, כְּמוֹ דֶּגֶל, סִילוֹן וְדַפְנָה (שֶׁבַּצָּבָא קָרָאנוּ לָהּ דֶּה-פָּא-נֶה, לְמַעַן הָרֹשֶׁם) - וּלְמִתְקַדְּמִים, שֶׁהָרְגוּ אֶת עַצְמָם מַהֵר יוֹתֵר עִם טַבָּק וִירְגִ'ינְיָה חָזָק שֶׁל נוֹבְּלֶס, נֶלְסוֹן וְסוּפֶּרְפַיְן. בַּעֲלֵי הַיְּכֹלֶת עִשְּׁנוּ תּוֹצֶרֶת חוּץ וְהַמִּקְצוֹעָנִים צָבְטוּ גּוֹלוֹאָז וְזִ'יטָאן בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת. 

הַשָּׁעוֹת חוֹלְפוֹת, מוּסִיקָה רְגוּעָה מִתְנַגֶּנֶת בָּרֶקַע, זוּגוֹת מְחוֹלְלִים בָּרְחָבָה, הַמַּשְׁקֶה וְהֶעָשָׁן מְעַרְפְּלִים אֶת חוּשַׁי. מֹחִי מִתְרוֹקֵן לְאַט מִמַּחֲשָׁבוֹת וְרַק אִינְסְטִינְקְט הַצַּיִד נוֹתַר דָּרוּךְ כְּמוֹ תָּמִיד. אֲנִי סוֹקֵר אֶת סְבִיבוֹתַי בְּעִנְיָנִיּוּת. לַיְלָה וְעוֹד לַיְלָה. 

כָּךְ עָבְרוּ לָהֶם חֳדָשִׁים שֶׁל שִׁגְרָה נְעִימָה וְעִמָּם חָלְפוּ גַּם חֶסְכוֹנוֹתַי. בֹּקֶר אֶחָד, לְאַחַר שֶׁנִּפְרַדְתִּי לְשָׁלוֹם מֵהַבְּלוֹנְדִּית שֶׁחָלְקָה אִתִּי אֶת יְצוּעִי, פָּתַחְתִּי לִרְוָחָה אֶת תְּרִיסֵי הַחֶדֶר וְהִנַּחְתִּי לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וּלְצִנַּת הַבֹּקֶר לִנְהֹר פְּנִימָה וּלְרַעֲנֵן אֶת מֹחִי. יָשַׁבְתִּי עַל הַמִּטָּה, רֹאשִׁי חָפוּן בֵּין כַּפּוֹת יָדִי וְלָרִאשׁוֹנָה מִזֶּה זְמַן הִרְגַּשְׁתִּי בָּשֵׁל לְהִרְהוּר רְצִינִי. מָה עַכְשָׁו, מָה אֲנִי רוֹצָה? 

הָיִיתִי צָעִיר, בְּלִי מְחֻיָּבוּיוֹת מִשְׁפַּחְתִּיּוֹת, בְּלִי אִלּוּצִים כַּלְכָּלִיִּים מַשְׁמָעוּתִיִּים. אֲבָל יָדַעְתִּי שֶׁהִגִּיעָה הָעֵת לָנוּעַ קָדִימָה. אֶצְלֵנוּ בְּמִשְׁפָּחָה זֶה אוֹמֵר לִלְמֹד. לֵךְ תִּהְיֶה דּוֹקְטוֹר, אָמְרָה אִמָּא, תִּהְיֶה אִינְגִּ'ינֵר. אַתָּה יוֹדֵעַ מָה, לֹא נוֹרָא - תִּהְיֶה אֲפִלּוּ עוֹרֵךְ דִּין. לֹא הָיִיתִי פּוֹרֵק עֹל וְתָמִיד כִּבַּדְתִּי אֶת אִמָּא, אֲבָל הַפַּעַם מָרַדְתִּי בְּצִפִּיּוֹתֶיהָ. רָצִיתִי לִלְמֹד, אֲבָל בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי, בְּאֹפֶן שֶׁיְּשָׁרֵת אֶת מִטְרוֹתַי (לְהַשְׂכִּיל, אֲבָל גַּם לַעֲשׂוֹת כֶּסֶף וּלְטַיֵּל). עָמַדְתִּי עַל סִפּוֹ שֶׁל הַשָּׁלָב הַבָּא בְּחַיַּי. 

הִתְחַלְתִּי לַעֲקֹב אַחַר מוֹדְעוֹת הַ"דְּרוּשִׁים". עַד מְהֵרָה הִגַּעְתִּי לְזֹאת, שֶׁכִּוְּנָה בְּדִיּוּק לְמָה שֶׁחִפַּשְׂתִּי: "בּוֹא לַיָּם וּרְאֵה עוֹלָם" הִבְטִיחָה מוֹדָעָה גְּדוֹלָה שֶׁל חֶבְרַת "אֶל-יָם" בְּעִתּוֹן יוֹם הַשִּׁשִּׁי - "הַמִּשְׂרָה מֻצַּעַת רַק לִגְבָרִים הַמְּסֻגָּלִים לַעֲבֹד בִּתְנָאֵי לַחַץ". הַהַבְטָחָה וְהָאֶתְגָּר גָּרְמוּ לִי לְמַהֵר וּלְהֵרָשֵׁם. 

לְאַחַר מִיּוּן קַפְדָנִי הִתְקַבַּלְתִּי לְקוּרְס אֵלֶקְטְרוֹנִיקָה, שֶׁהֶמְשֵׁכוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר לִקְצִינֵי יָם שֶׁל צִי הַסּוֹחֵר בְּעַכּוֹ. בְּתֹם שְׁנַת לִמּוּדִים הֻסְמַכְתִּי כִּקְצִין רַדְיוֹ וְהִתְקַבַּלְתִּי לָעֲבוֹדָה. סוֹף סוֹף יָצָאתִי לַיָּם וְהָיִיתִי נָכוֹן לֹא רַק לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם אֶלָּא גַּם לִכְבֹּשׁ אוֹתוֹ. בַּהַפְלָגוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת עוֹד הָיִיתִי צוֹעֵר, תַּחַת קְצִין רַדְיוֹ וָתִיק וּמְנֻסֶּה בְּשֵׁם צִיּוֹן, שֶׁהָיָה אָמוּר לַחֲנֹךְ אוֹתִי. אֳנִיַּת הַצֹּבֶר "תֵּל אָבִיב" עָזְבָה אֶת חֵיפָה וְשָׂמָה פְּעָמֶיהָ לִנְיוּ אוֹרְלִינְס, שָׁם מָלְאוּ אֲסָמֶיהָ בַּר וְהִיא פָּנְתָה בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה לִנְמַל הָאֵם. 

לֹא אַלְאֶה אֶתְכֶם בְּסִפּוּרִים עֲסִיסִיִּים עַל בָּתֵּי הַמַּרְזֵחַ וְעַל הַגְּבָרוֹת הַמְּנֻסּוֹת שֶׁל לוּאִיזִיָאנָה, עַל הַשַּׁיִט הַמְּטַלְטֵל בְּמֶרְחָבָיו הָאֵינְסוֹפִיִּים שֶׁל הָאוֹקְיָינוֹס הָאַטְלַנְטִי, אוֹ עַל הַדּוֹלְפִינִים וְעַל חוֹפֵי הַיָּם הַתִּיכוֹן שֶׁלִּוּוּ אוֹתָנוּ מֵרָחוֹק. צוֹעֵר הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּכֶם הָיָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל עָסוּק מִכְּדֵי לֵהָנוֹת מִכָּל אֵלֶּה. הָיִיתִי נִרְגָּשׁ וְדָרוּךְ כָּל הָעֵת, מִלֵּאתִי בְּקַפְדָנוּת וּבְקֹר רוּחַ אַחַר כָּל הוֹרָאוֹתָיו הַמִּקְצוֹעִיּוֹת שֶׁל צִיּוֹן. כָּאֵלֶּה לֹא חָסְרוּ, כִּי זֹאת יֵשׁ לָדַעַת - לְקִיּוּם הַקֶּשֶׁר הָאַלְחוּטִי בֵּין שֻׁתְּפֵי הַשַּׁיִט שֶׁבָּאֳנִיָּה וּבֵינָם לְבֵין הַחוֹף יֵשׁ חֲשִׁיבוּת מַכְרַעַת לִשְׁלוֹם הַסְּפִינָה, צִוְּתָהּ וּמִטְעָנָהּ. בְּחֵיפָה הִזְרַמְנוּ אֶת הַחִטָּה מִבֶּטֶן הָאֳנִיָּה הַיְשֵׁר לְמַמְּגוּרַת "דָּגוֹן" וְקִבַּלְתִּי זִמּוּן לַהַפְלָגָה הַבָּאָה, גַּם הִיא לְמִפְרַץ מֶכְּסִיקוֹ.

הָיִינוּ בְּלֵב יָם בַּדֶּרֶךְ לַיַּעַד, בְּעֵרֶךְ מוּל חוֹפֵי סַרְדִּינְיָה. הַסְּפִינָה הַגְּדוֹלָה הָיְתָה רֵיקָה מִמִּטְעַן, קַלָּה וְנִכְנַעַת לַגַּלִּים, סִפּוּנֶיהָ גְּבוֹהִים כְּדֵי שֶׁבַע קוֹמוֹת מִפְּנֵי הַמַּיִם וְעַד לְגֶשֶׁר הַפִּקּוּד. שֶׁבַע בַּבֹּקֶר, אֲנִי מִתְאַרְגֵּן לַמִּשְׁמֶרֶת שֶׁלִּי. שֶׁמֶשׁ נְעִימָה מְחַמֶּמֶת אֶת תָּאִי, הַסָּמוּךְ לַגֶּשֶׁר. לְפֶתַע בּוֹקֵעַ קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּצִין הָרִאשׁוֹן מֵרַמְקוֹל הַקֶּשֶׁר, הַקָּבוּעַ בְּדֹפֶן הַתָּא. "צוֹעֵר מוֹטִי, בְּדֹק בְּבַקָּשָׁה מָה קוֹרֶה עִם קְצִין הַקֶּשֶׁר צִיּוֹן" - הוּא מוֹרֶה לִי בְּעִנְיָנִיּוּת, לְאַחַר שֶׁצִּיּוּן אֵינוֹ מֵגִיב לַקְּרִיאוֹת שֶׁלּוֹ בַּקֶּשֶׁר. אֲנִי מֵצִיץ הַחוּצָה, אֶל גֶּשֶׁר הַפִּקּוּד. צִיּוֹן אָמוּר לִהְיוֹת שָׁם, לְצַד הַקָּצִין הָרִאשׁוֹן. הוּא לֹא שָׁם. בֶּהָלָה קַלָּה מִתְגַּנֶּבֶת לְלִבִּי בְּעוֹד מַבָּטִי חוֹלֵף בְּמַעַבְרֵי הַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן. 

בָּרֶגַע הַבָּא נִגְלֵה לְעֵינַי מַחֲזֶה, שֶׁמַּקְפִּיא אֶת דָּמִי. צִיּוֹן - עֵירֹם כִּבְיוֹם הִוָּלְדוֹ, סָפֵק עוֹמֵד סָפֵק מוֹעֵד עַל אַחַת מִסִּירוֹת הַהַצָּלָה, יָדָיו מִטַּלְטְלוֹת בִּתְנוּעוֹת מְשֻׁנּוֹת, קֶצֶף זָב מִפִּיו וּשְׂפָתָיו נָעוֹת לְלֹא הֶרֶף בְּמָה שֶׁנִּרְאֶה מֵרָחוֹק כְּמוֹ מִלְמוּל שֶׁל תְּפִלָּה אִינְדִיָּאנִית. בְּעוֹדִי נָטוּעַ בִּמְקוֹמִי, אֲנִי מַבְחִין בְּצִיּוֹן יוֹרֵד מֵהַסִּירָה וּמְטַפֵּס בִּמְלוֹא תִּפְאֶרֶת עֵירֻמּוֹ לְגֶשֶׁר הַפִּקּוּד. הוּא אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ לַקָּצִין הָרִאשׁוֹן, נוֹטֵל מִשְׁקֶפֶת וְתוֹלֶה אוֹתָהּ עַל צַוָּארוֹ. שְׁנִיּוֹת לְאַחַר מִכֵּן הוּא נֶעֱלַם מֵעֵינַי וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת זַעֲקוֹת הַקָּצִין הָרִאשׁוֹן - הַפַּעַם לֹא בְּמַכְשִׁיר הַקֶּשֶׁר - "לַעֲזָאזֵל, הוּא קָפַץ! אֲנִי לֹא מַאֲמִין, הוּא קָפַץ!" זִנַּקְתִּי לַגֶּשֶׁר. אָחַזְתִּי בְּמִשְׁקֶפֶת וְהִתְחַלְתִּי לִסְרֹק אֶת הַמַּיִם מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָאֳנִיָּה, אֲבָל יָדַעְתִּי שֶׁקְּפִיצָה מֵהַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן שֶׁל סְפִינָתֵנוּ סוֹפָהּ חֲבָטָה אַדִּירָה וּמָוֶת מִיָּדִי. צִיּוֹן בְּוַדַּאי נֶהֱרַג בַּמָּקוֹם. הָרַב חוֹבֵל הֻזְעַק לַגֶּשֶׁר וְהֵחֵל לְתַמְרֵן אֶת הַסְּפִינָה בְּמַעְגָּלִים, בְּחִפּוּשׂ אַחַר הַקָּצִין הַנֶּעְדָּר. צוֹפָר הַסְּפִינָה גִּיֵּס אֶת כָּל הַמַּלָּחִים לַחִפּוּשׂ. כַּעֲבֹר שָׁעָה גִּלִּינוּ אֶת הַגּוּפָה צָפָה בַּמַּיִם. מָשִׁינוּ אוֹתָהּ וְשִׁנִּינוּ מַסְלוּל לְכִוּוּן גֶנוּאָה. 

לְעִתִּים נְדִירוֹת הַגּוֹרָל מְקַצֵּר בַּעֲבוּרְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ. מוֹתוֹ שֶׁל צִיּוֹן הָפַךְ אוֹתִי בְּאַחַת לִקְצִין הַקֶּשֶׁר שֶׁל הָאֳנִיָּה. מֵרֶגַע זֶה פָּעַלְתִּי כְּאוֹטוֹמָט. הַקֶּפְּטֶן מָסַר לִי מִבְרָק אָרֹךְ, לְשַׁדְּרוֹ לְמִפְקֶדֶת "אֶל-יָם" בְּחֵיפָה. לֹא הָיִיתִי מְיֻמָּן בְּשִׁדּוּרֵי מוֹרְס חַיִּים וְהַנְּסִבּוֹת הִלְחִיצוּ אוֹתִי עוֹד יוֹתֵר. אֶצְבָּעִי רִפְרְפָה בְּאֵימָה עַל מַקַּשׁ הַמּוֹרְס וְלָכֵן הַהוֹדָעָה שֶׁקָּלַט אִישׁ הַקֶּשֶׁר בְּחֵיפָה הָיְתָה מְשֻׁבֶּשֶׁת לַחֲלוּטִין. "מִי אַתָּה?" הִזְדַּעֵק בֶּן שִׂיחִי. "אֲ-נִ-י מ-וֹ-טִ-י קָ-דֶ-ט הָ-רַ-דְ-י-וֹ", הֵשַׁבְתִּי. "אִידְיוֹט, תֵּן לִי אֶת הַקָּצִין". "אֲנִי לֹא יָכוֹל, הַקָּצִין אֵינֶנּוּ, הוּא מֵת!" הַפַּעַם הִצְלַחְתִּי לְשַׁדֵּר נָקִי וְרָצוּף וְהַמֶּסֶר נִקְלַט. "הֵבַנְתִּי. תַּמְשִׁיךְ לְאַט וּבִזְהִירוּת. בְּהַצְלָחָה. רוּת, סוֹף". הַמִּבְרָק חוֹלֵל מְהוּמָה בְּמַטֵּה הַחֶבְרָה אֲבָל הֵם מִהֲרוּ לְהִתְעַשֵּׁת וְאִרְגְּנוּ מִיָּד מִשְׁלַחַת קְטַנָּה כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הַגּוּפָה לְיִשְׂרָאֵל. "לְהָטִיס אֵלֶיךָ קְצִין קֶשֶׁר חָדָשׁ"? נִשְׁאַל הָרַב חוֹבֵל. הוּא הִרְהֵר רֶגַע, הֵעִיף בִּי מַבָּט, חִיֵּךְ אֵלַי חִיּוּךְ חֶסְכוֹנִי וְאַחַר עָנָה, "אֵין צֹרֶךְ, הַכֹּל בִּשְׁלִיטָה". 

כָּךְ הָיִיתִי רִשְׁמִית לִקְצִין הָרַדְיוֹ שֶׁל הַסְּפִינָה. חֵרֶף הַמִּנּוּי נִשְׁאַרְתִּי בַּקַּבִּינָה שֶׁלִּי בְּמַהֲלַךְ הַהַפְלָגָה וְלֹא הֵעַזְתִּי לְהִכָּנֵס לַתָּא שֶׁל צִיּוֹן, מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל חֲבֵרִי הַמֵּת. וְאוּלַי הָיָה זֶה בִּגְלַל פַּחַד טָמִיר, שֶׁמָּא גַּם בִּי יִדְבַּק הַשֵּׁד... "תֵּל אָבִיב" פָּנְתָה עַתָּה מִנְּמַל גֶנוּאָה בְּדַרְכָּהּ לְמִפְרַץ מֶכְּסִיקוֹ כְּשֶׁעַל גֶּשֶׁר הַפִּקּוּד נִצָּבִים הָרַב חוֹבֵל, הַקָּצִין הָרִאשׁוֹן - וּקְצִין הָרַדְיוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁלָּהּ, עַבְדְּכֶם הַנֶּאֱמָן. מֵעַתָּה הָיוּ לִי דַּרְגָּה, סַמְכוּיוֹת, אַחְרָיוּת וְגַם שָׂכָר שֶׁל קָצִין בְּצִי הַסּוֹחֵר שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. 

הִתְמַדְתִּי בְּכָל אֵלֶּה בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי עֲשׂוֹרִים תְּמִימִים, עַד שֶׁיָּרַדְתִּי סוֹפִית לַחוֹף. חָלְפוּ מֵאָז כִּמְעַט חֲמִשִּׁים שָׁנָה, אֲבָל רִגְעֵי הַטֵּרוּף הַמְּיֻסָּר שֶׁל צִיּוֹן עַל סִירַת הַהַצָּלָה עֲדַיִן פּוֹקְדִים אֶת חֲלוֹמוֹתַי מֵעֵת לְעֵת וְהוֹפְכִים אֶת שְׁנָתִי לְסִיּוּט. כֵּן, עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. 

"רֶגַע לְסִפּוּר" עוֹרֵךְ דָּנִיאֵל קֶרֶן