מִתּוֹךְ הַמֵּיזָם "רֶגַע לְסִפּוּר"
765 מילים, כ-8 דקות קריאה
תַּחֲרוּת בַּקִּבּוּץ, 1951, מֵאֵת דָּנִיאֵל קֶרֶן
הַסִּפּוּר מְיֻחָד לְזֵכֶר אָחִי יָאִיר, שֶׁנִּפְטַר - אָמְנָם לֹא שְׂבַע יָמִים אַךְ שְׂבַע עֲלִילוֹת: קְצִין שִׁרְיוֹן, לוֹחֵם מוֹסָד, מוֹשַׁבְנִיק וּבַעַל מִשְׁפָּחָה.
הַנְּסִיעָה הָיְתָה אֲרֻכָּה מְאוֹד. אִלּוּ יָכוֹל לְדַבֵּר, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאוֹטוֹבּוּס הַפוֹרְד הַיָּרֹק הָיָה מְסַפֵּר לְכֻלָּם אֵיךְ כִּמְעַט נֶחֱנַק מֵעֲשַׁן הָאֲחוֹרַיִם שֶׁל חֲבֵרָיו בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית בְּתֵל-אָבִיב וְכֵיצַד הִתְבַּשֵּׂם מֵרֵיחוֹת הַהֲדָרִים בְּפַרְדְּסֵי כְּפַר מָלָ"ל. לוּ רַק יָכוֹל הָיָה הָאוֹטוֹבּוּס לְדַבֵּר בִּשְׂפַת הַמָּקוֹם, הָיָה מְסַפֵּר גַּם עַל תְּפִלַּת הַמּוּאַזִּין, שֶׁהִסְתַּלְסְלָה בֶּעָרוּץ שֶׁל וָאדִי עָרָה, בּוֹאֲכָה מְגִדּוֹ. הוּא הָיָה מְסַפֵּר כֵּיצַד נֶחְתַּם מַסָּעוֹ הַמְּקַרְקֵשׁ בִּבְלִימָה אֲרֻכָּה, שֶׁנִּדְמְתָה כְּאִלּוּ אֵין לָהּ תַּחְתִּית, בַּיְּרִידוֹת הַתְּלוּלוֹת שֶׁל טְבֶרְיָה.
כְּשֶׁיָּדִי לְפוּתָה בְּאֶגְרוֹפָהּ, אִמָּא בָּדְקָה וּבֵרְרָה פֹּה וָשָׁם וּלְבַסּוֹף גִּלָּה לָהּ הַסַּדְרָן מָתַי יוֹצֵא הָאוֹטוֹבּוּס לְקִבּוּץ עֵין-גֵּב. הָיָה עָלֵינוּ לְחַכּוֹת שָׁעָה אֲרֻכָּה וְכָל כַּמָּה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְחַלֵּץ אֶת עַצְמִי מֵאֲחִיזָתָהּ לֹא הִצְלַחְתִּי, וְלָכֵן יָכֹלְתִּי לִצְפּוֹת רַק מֵרָחוֹק בְּמִינֵי הַסִּדְקִית הַצִּבְעוֹנִיִּים, שֶׁגָּדְשׁוּ אֶת הַדּוּכָנִים שֶׁבְּצַד הָרְצִיף.
- אִמָּא, אֲנִי רוֹצֶה כָּזֶה!
- שְׁשְׁשְׁ...שְׁשְׁשְׁ… אִי-אֶפְשָׁר, תֶּכֶף נוֹסְעִים.
בֵּינְתַיִם הָאֲוִיר נִמְלָא בְּנִיחוֹחָן שֶׁל חַלּוֹת הַשַּׁבָּת, שֶׁהֵחֵלּוּ לְהֵאָסֵף עַל לוּחוֹת עֵץ גְּדוֹלִים בְּפִתְחֵי חֲנוּיוֹת הַמַּכֹּלֶת בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי. גַּם כְּשֶׁאֶצְבְּעוֹתַי בִּצְבַת יָדָהּ שֶׁל אִמִּי לְפָחוֹת יָכֹלְתִּי לְהָרִיחַ כְּאַוַּת נַפְשִׁי.
מִקֵּץ שְׁעַת נְסִיעָה יָרַדְנוּ בְּרַחֲבַת הַכְּנִיסָה לַקִּבּוּץ, הַמֻּקֶּפֶת דְּקָלִים מְטֻפָּחִים לְמִשְׁעִי. מִישֶׁהוּ הִצִּיעַ לַנַּהָג כּוֹס קָפֶה מַהְבִּיל וּמִזָּוִית הָעַיִן, בְּעוֹדִי נִשְׂרָךְ אַחֲרֵי אִמִּי, רָאִיתִי אוֹתוֹ מִתְרַוֵּחַ לַהֲנָאָתוֹ עַל כִּסֵּא מִתְקַפֵּל בְּצִלּוֹ שֶׁל אַחַד הָעֵצִים. הוּא הִגִּישׁ אֶת הַמַּשְׁקֶה הֶעָכוּר אֶל פִּיו וְהַמַּרְאֶה הֶעֱבִיר בִּי צְמַרְמֹרֶת שֶׁל תִּעוּב. מָה הוּא מַכְנִיס לַפֶּה אֶת הַבֹּץ הַחַם הַזֶּה?
כַּר דֶּשֶׁא מְקֻמַּר מְעַט, תָּחוּם בְּסַלְעֵי בַּזֶּלֶת נַקְבּוּבִיִּים, לִוָּה אוֹתָנוּ בִּמְסִירוּת יְרֻקָּה עַד מַזְכִּירוּת בֵּית הַסֵּפֶר וְשָׁם אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת מְאוֹד הִסְבִּירָה לָנוּ בַּאֲרִיכוּת אֵיךְ לְהַגִּיעַ לַמְּגוּרִים בַּפְּנִימִיָּה, לַחֶדֶר שֶׁל אָחִי. אִמָּא חִבְּקָה אֶת יָאִיר וְסוֹפְסוֹף הִרְפְּתָה מִמֶּנִּי. כְּשֶׁהִתְיַשַּׁבְתִּי עַל מִטַּת הַבַּרְזֶל עָלָה מִקְּפִיצֶיהָ צִיּוּץ קַל. אַחַר כָּךְ זַזְתִּי מְעַט כְּשֶׁאִמָּא וְיָאִיר הִצְטָרְפוּ אֵלַי וְהַצִּיּוּץ הִתְגַּבֵּר.
מָחָר יֵעָרֵךְ טֶקֶס הַסִּיּוּם שֶׁל שְׁנַת הַלִּמּוּדִים בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל יָאִיר. הוּא מְסַיֵּם ז' וְעוֹד מְעַט אִמָּא תִּשְׁמַע מִמְּנַהֵל בֵּית הַסֵּפֶר דּוּ"חַ מְפֹרָט עַל הֶשֵּׂגָיו וְתִתְלֹשׁ אֶת שְׂעַר רֹאשָׁהּ, הַדָּלִיל מִמֵּילָא. הַתְּמוּנָה תִּשָּׁנֶה בֶּעָתִיד, כְּשֶׁאֲנִי אַתְחִיל לִלְמֹד.
קַמְנוּ לְשַׁבָּת מְצֻחְצַחַת וּבְהִירָה. אִם לְהִתְעַלֵּם מֵהָרַחַשׁ הַבִּלְתִּי פּוֹסֵק שֶׁל פְלוֹרֵסְצֶנְטִים, מִזִּמְזוּמָם שֶׁל בַּרְחָשִׁים וְיַתּוּשִׁים מִחוּץ לְרֶשֶׁת הַחַלּוֹן, מֵהַקִּינָה שֶׁל אִמָּא עַל מַר גּוֹרָלָהּ בִּגְלַל גִּלְיוֹן הַצִּיּוּנִים שֶׁל יָאִיר וּפְרָט לְצִיּוּצֵי הַקְּפִיצִים, אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי לַיְלָה שָׁקֵט עָבַר עָלֵינוּ בְּחַדְרוֹ שֶׁל אָחִי.
מֵרָחוֹק עָלוּ מִצְהֲלוֹת יְלָדִים וּקְרִיאוֹת עִידוּד וּכְשֶׁקָּרַבְנוּ מָצָאתִי אֶת יָאִיר וַחֲבֵרָיו מִתְחָרִים בְּרִיצָה וּקְפִיצָה וּבִפְעִילוּיוֹת שַׁעֲשׁוּעַ שׁוֹנוֹת. מַבָּטִי נִמְשַׁךְ בְּעִקָּר לְתֹרֶן גָּבוֹהַּ, שֶׁנִּצָּב לְיַד הַמַּעֲגָן הַקָּטָן שֶׁל סְפִינוֹת הַדַּיִג. סְפִינַת הַדֶּגֶל שֶׁל עֵין-גַּב, עֲקִיבָא, הִתְנוֹדְדָה קַלּוֹת בְּאַדְווֹת הַגַּלִּים. בַּיָּמִים הַהֵם, זֶה לֹא נֶחֱשָׁב סַרְדִּין כִּנֶּרֶת רָאוּי אִם לֹא עָלָה בְּרִשְׁתָּהּ שֶׁל עֲקִיבָא.
תֹּרֶן הַמַּתֶּכֶת הֻבְרַג בִּבְסִיסוֹ לְמִשְׁטַח בֵּטוֹן יַצִּיב וְהֻקַּף בְּמִזְרְנֵי גּוּמִי בּוֹלְמֵי זַעֲזוּעַ. לְרֹאשׁוֹ הֻלְחֲמָה טַבַּעַת בַּרְזֶל אֵיתָנָה, שֶׁנִּתְלוּ עָלֶיהָ אֶשְׁכּוֹלוֹת עֲנָקִיִּים שֶׁל בָּנָנוֹת בְּשֵׁלוֹת מִמַּטָּעֵי הַקִּבּוּץ. אַחַד הַמְּבֻגָּרִים טִפֵּס לְרֹאשׁ הַתֹּרֶן, בָּחַן אֶת הַכְּבֻדָּה וְאַחַר הֶחֱלִיק לְמַטָּה לְאִטּוֹ, מוֹשֵׁחַ שִׁכְבַת גְּרִיז הֲגוּנָה לְכָל אֹרֶךְ הַצִּנּוֹר. הָאוֹת נִתָּן, וּבָזֶה אַחַר זֶה עָלוּ עַל הָעַמּוּד הַמִּתְחָרִים, בּוֹגְרֵי כִּתּוֹת ז' וְ-ח'. כָּל אֶחָד הָיָה רַשַּׁאי לִקְטֹף לְעַצְמוֹ בָּנָנָה אַחַת בִּלְבַד מִן הָאֶשְׁכּוֹל וְלָשׁוּב וּלְטַפֵּס כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ - לְאַחַר סֶבֶב שֶׁל כָּל חֲבֵרָיו. מִי שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁזֶּה קַל הִתְבַּדּוּ עַד מְהֵרָה, כִּי רֹב הַמְּטַפְּסִים הֶחֱלִיקוּ מַטָּהּ בְּלִי כָּל שְׁלִיטָה וּמָצְאוּ אֶת עַצְמָם שְׂרוּעִים בְּפִשּׁוּט אֲבָרִים עַל מִזְרְנֵי הַבְּלִימָה, מְרוּחִים בִּגְרִיז. אֲבָל הַנְּחוּשִׁים שֶׁבָּהֶם הִצְלִיחוּ לִגְלֹשׁ לְמַטָּה וּבָנָנָה צְהַבְהַבָּה בְּיָדָם. הֵם הָיוּ מְבֻגָּרִים מִמֶּנִּי בְּעֵרֶךְ בִּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים. הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּהֶם בְּקִנְאָה יוֹקֶדֶת. בָּעַר בִּי הָרָצוֹן לְהַרְשִׁים אוֹתָם. גַּם אֲנִי יָכוֹל אָמַרְתִּי לְעַצְמִי כְּשֶׁרַק אֲנִי שׁוֹמֵעַ; גַּם אֲנִי יָכוֹל... אַחַר כָּךְ גַּם אֲנִי יָכוֹל בְּקוֹל שֶׁהִגִּיעַ לְאִמִּי וּלְאַחַר שֶׁהִתְעַלְּמָה כְּבָר דָּרַשְׁתִּי בְּקוֹל מֵאֲחִי הַגָּדוֹל שֶׁיְּסַדֵּר כָּזֶה גַּם לִי. בֵּין לְבֵין פָּחַת מִסְפַּר הַבָּנָנוֹת וְיַחַד עִמָּן הִתְמַעֲטָה גַּם שִׁכְבַת הַשֻּׁמָּן הַמְּשׁוּחָה עַל הַתֹּרֶן, שֶׁנִּסְפְּגָה בְּבִגְדֵי הַמְּטַפְּסִים וּבְעוֹרָם.
לֹא חִכִּיתִי לְאִשּׁוּר. פָּרַצְתִּי אֶת הַמַעְגַּל הַסּוֹבֵב אֶת הַמִּתְחָרִים וְזִנַּקְתִּי אֶל הָעַמּוּד. הָיִיתִי זַעֲרוּר אֲמִתִּי. דִּמִּיתִי כִּי עֵינֵי כָּל הַצּוֹפִים מְלַוּוֹת אוֹתִי בְּהִתְפַּעֲלוּת בְּמַעֲלֵה הַתֹּרֶן. "עוֹד מְעַט", עוֹדַדְתִּי אֶת עַצְמִי, "עוֹד מְעַט. הִנֵּה הַחִשּׁוּק, הִנֵּה הַבָּנָנוֹת הַקְּשׁוּרוֹת אֵלָיו… הִנֵּה הַבָּנָנוֹת… אֵיפֹה הַבָּנָנוֹת, לַעֲזָאזֵל, אֵיפֹה הַבָּנָנוֹת, אֲפִלּוּ אַחַת לֹא נִשְׁאֲרָה!
חֲפוּי רֹאשׁ וְדוֹמֵעַ הֶחֱלַקְתִּי לְמַטָּה - וְלֹא הָיָה מְאֻשָּׁר מִמֶּנִּי כְּשֶׁאַחַד הַבּוֹגְרִים הֶעֱנִיק לִי בְּרֹב טֶקֶס בָּנָנָה יְפֵהפִיָּה מִתּוֹךְ שְׁלָלוֹ שֶׁלּוֹ, הוֹי - זֹאת הָיְתָה הַבָּנָנָה הֲכִי טְעִימָה שֶׁאָכַלְתִּי מִיָּמַי.
כְּשֶׁתַּמּוּ הַמִּשְׂחָקִים הֻזְמְנוּ הָאוֹרְחִים לְבַקֵּר בַּסְּפִינָה עֲקִיבָא. הִקְשַׁבְתִּי לְסִפּוּרֵי הַדַּיָּגִים, עָלִיתִי וְיָרַדְתִּי בַּסִּפּוּנִים, אָחַזְתִּי בְּהֶגֶה הַפִּקּוּד וּמִשַּׁשְׁתִּי בְּהִתְפַּעֲלוּת אֶת רִשְׁתוֹת הַדַּיִג הָעֲנָקִיּוֹת. עַד הַיּוֹם רָאִיתִי רַק חֶלְקֵי רֶשֶׁת וּמְצוֹפִים, שֶׁהַיָּם פָּלַט לְחוֹף מַחְלוּל, מִתַּחַת לְבֵיתֵנוּ. דִּמְיַנְתִּי לִי שֶׁאֵלֶּה שְׂרִידִים שֶׁל סְפִינוֹת טְרוּפוֹת וְחַשְׁתִּי צַעַר עַל הַשַּׁיָּטִים הָאַמִּיצִים, שֶׁהִקְרִיבוּ אֶת חַיֵּיהֶם לְמַעַן הַדָּגִים (חָשַׁבְתִּי אָז, שֶׁיֵּשׁ זֶהוּת אִינְטֵרֵסִים בֵּין הַדָּג לְאָכְלוֹ).
לַמָּחֳרָת, בְּצִנַּת קַיִץ נְדִירָה וּבְטֶרֶם אוֹר רִאשׁוֹן כְּבָר הִתְיַצַּבְנוּ אִמָּא וַאֲנִי בְּרַחֲבַת הַהַסָּעָה וְהִמְתַּנּוּ לָאוֹטוֹבּוּס ("הָאוֹטוֹבּוּס לֹא יְחַכֶּה לְךָ", אָמְרָה אִמָּא בְּכַעַס אָפְיָנִי, "אַתָּה תְּחַכֶּה לוֹ")...
חִכִּיתִי, חִכִּיתִי, אַךְ כְּבָר אָז הִפְנַמְתִּי כִּי לוּחוֹת זְמַנִּים הֵם רַק הַמְלָצָה.
בַּסּוֹף, בַּסּוֹף, בַּסּוֹף הָאוֹטוֹבּוּס בָּא.
