17/04/2021

דוקי אהב אותי מאוד, מתוך המיזם "רגע לסיפור בדיור"

 




הַמֵּיזָם רֶגַע לְסִפּוּר מַנְצִיחַ חֲוָיוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל אֲחֵרִים. כִּי אַחֲרֵי שֶׁהַחֲוָיָה עוֹבֶרֶת הַמִּלָּה נִשְׁאֶרֶת (וְכָךְ גַּם הַחֲוָיָה מִשְׁתַּמֶּרֶת). בְּאֹפֶן אִישִׁי מָצָאתִי, כִּי לְעִתִּים, הַכְּתִיבָה הוֹפֶכֶת טְרָאוּמָה לְנוֹסְטַלְגִּיָּה.


וְהַפַּעַם:

דּוּקִי אָהַב אוֹתִי מְאוֹד, 1949, מֵאֵת דָּנִיאֵל קֶרֶן, 4.2021

        1000 מילים, כ- 10 דקות קריאה.


אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁדּוּקִי מֵת עָלַי. בְּכָל פַּעַם שֶׁרָאָה אוֹתִי, זְנָבוֹ הִטַּלְטֵל בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְשִׁכְמוֹתָיו הִתְאַמְּצוּ לְהֵחָלֵץ מֵהָרְתָמוֹת וּלְזַנֵּק לְעֵבֶר יָדִי, הָאוֹחֶזֶת מַשֶּׁהוּ מַבְטִיחַ. אַהֲבָתוֹ הָיְתָה כַּנִּרְאֶה תְּלוּיָה בְּדָבָר אֲבָל בְּגִיל שָׁלוֹשׁ נִבְצַר מִמֶּנִּי מִלְּהָבִין אֶת נִבְכֵי נַפְשׁוֹ הַכַּלְבִּית. מִבְּחִינָתִי הוּא הָיָה אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁמָּנְתָה שְׁנֵי יְלָדִים, שְׁנֵי מְבֻגָּרִים, שְׁתֵּי עִזִּים, מִסְפָּר מִשְׁתַּנֶּה שֶׁל תַּרְנְגוֹלוֹת - וְכֶלֶב אֶחָד. דּוּקִי הָיָה קָרוֹב אֵלַי יוֹתֵר מִנִּינָה וְנֶכְדָּהּ (שְׁתֵּיהֶן בְּמִלְּעֵיל), שֶׁהָיוּ אֲדִישׁוֹת לְכָל מָה שֶׁאֲנִי אוֹ טַפִּילִים אֲחֵרִים עוֹלַלְנוּ לָהֶן. הֵן לֹא מָחוּ (מִכָּל מָקוֹם לֹא בְּעִבְרִית) כְּשֶׁמָּחַצְתִּי אֶת פִּטְמוֹת עֲטִינֵיהֶן, כְּפִי שֶׁרָאִיתִי אֶת אִמָּא עוֹשָׂה, לַמְרוֹת שֶׁאֶצְלִי חֶלְבָּן הֻתַּז לְעֵינַי בִּמְקוֹם לַקַּנְקַן. נִרְאֶה שֶׁאָז נִקְבְּעָה חִבָּתִי לְמוּצָרִים מֵחֲלֵב עִזִּים. תַּפְקִידִי הָרִשְׁמִי בַּכּוֹחַ הַמִּשְׁפַּחְתִּי הָיָה לֶאֱסֹף בֵּיצִים: בַּבֹּקֶר, לִפְנוֹת עֶרֶב, בְּכָל רֶגַע פָּנוּי. בְּלִי חֻקִּים הַקְּשׁוּרִים לְמִזְגָּן שֶׁל תַּרְנְגוֹלוֹת, הָיִיתִי מִסְתּוֹבֵב בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב הַגָּבוֹהַּ שֶׁבְּעֹרֶף הַבַּיִת, מְכַוֵּץ אֶת גְּבִינַי בְּמַאֲמָץ וְסוֹקֵר בִּקְפִידָה אֶת תַּחְתִּית הָעִשְׂבִּיָּה. לֹא הָיְתָה לִי שׁוּם שָׂפָה מְשֻׁתֶּפֶת עִם הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁטָּרְחוּ עַל הַיִּצּוּר. אֲנִי בְּעִנְיָנַי וְהֵן בְּשֶׁלָּהֶן.


דּוּקִי הָיָה רוֹעֶה גֶּרְמָנִי עַל פִּי מוֹצָאוֹ, אִם כִּי הָעֵדֶר הַיָּחִיד שֶׁרָעָה מִיָּמָיו הָיוּ שְׁתֵּי הָעִזִּים שֶׁלְּעֵיל. דּוּקִי נֶעְתַּר בְּשִׂמְחָה לְמַרְבִּית שִׁגְיוֹנוֹתַי. שִׁגַּרְתִּי לָאֲוִיר צַלָּחוֹת מַתֶּכֶת, וְהוּא קָטַף אוֹתָן בִּמְעוּפָן וְהֶחְזִירָן אֵלַי בְּרֹאשׁ זָקוּף וּבַאֲרֶשֶׁת שֶׁל חֲשִׁיבוּת עַצְמִית. רָכַבְתִּי עַל גַּבּוֹ הַשָּׂעִיר וְהוּא הוֹבִיל אוֹתִי בְּבִטְחָה אֶל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֲלֵיהֶם כִּוַּנְתִּי אוֹתוֹ בִּטְפִיחוֹת עֲדִינוֹת בִּשְׁנֵי צִדֵּי כְּרֵסוֹ הָרְעֵבָה תָּמִיד. עָמַדְתִּי לְיָדוֹ וְהִצְבַּעְתִּי עַל זְבוּבִים שֶׁנִּטְפְּלוּ לְדֶלֶת הָרֶשֶׁת שֶׁל הַבַּיִת וְדוּקִי נִדְרַךְ וְנִסָּה לְיָרֵט אוֹתָם כְּשֶׁהֵם עֲדַיִן מְבֻלְבָּלִים מֵהַמִּפְגָּשׁ הַלֹּא מְתֻכְנָן עִם הָרֶשֶׁת.


אֶלָּא שֶׁיּוֹם אֶחָד הִרְחַקְתִּי לֶכֶת. הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל גַּבּוֹ בְּפֶתַח הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל אֶל הַבַּיִת וְכָרָגִיל הִתְכַּוַּנְתִּי לְהַגִּיעַ אִתּוֹ עַד דֶּלֶת הַכְּנִיסָה, אֲבָל שֶׁלֹּא כָּרָגִיל לִוּוּ אוֹתִי הַפַּעַם כַּמָּה חֲבֵרִים מֵהַגַּן וְחַשְׁתִּי צֹרֶךְ עַז לְהַרְשִׁים אוֹתָם בַּתַּחְבּוּרָה הַפְּרָטִית שֶׁלִּי. נִסִּיתִי לְזָרֵז אוֹתוֹ. דּוּקִי, לָחַשְׁתִּי עַל אָזְנוֹ הַיְּמָנִית, קָדִימָה, דּוּקִי, לַדֶּלֶת. כָּרָגִיל, טָפַחְתִּי בַּעֲדִינוּת בְּבִטְנוֹ, אַחַר כָּךְ בְּפָחוֹת עֲדִינוּת, וּלְבַסּוֹף - כְּדֵי לְזָרֵז אוֹתוֹ וְגַם כְּדֵי לְהַמְחִישׁ לַחֲבֵרַי אֶת שְׁלִיטָתִי בַּמַּצָּב - שָׁלַחְתִּי יָד לְאָחוֹר, אֶל זְנָבוֹ, וּמָשַׁכְתִּי בְּעֹז. קָדִימָה, דּוּקִי, זָעַקְתִּי - עַכְשָׁו! קָדִימָה!! אַיייייייי!!!!!! 


בָּרֶגַע הַבָּא מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מֻטָּל פְּרַקְדָּן עַל אֲרִיחֵי הַמִּדְרֶכֶת הָאֲפֹרִים כְּשֶׁדּוּקִי מֵעָלַי, עֵינָיו רוֹשְׁפוֹת וְשִׁנָּיו חֲשׂוּפוֹת וּנְעוּצוֹת בְּלֶחְיִי הַשְּׂמָאלִית. 


צָרַחְתִּי כְּמוֹ...כְּמוֹ...יֶלֶד שָׁחוּט. כַּעֲבֹר כַּמָּה רְגָעִים הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מִטַּלְטֵל, מְבֹעָת, עַל כַּמָּה כִּתְפֵי מְבֻגָּרִים מִזְדַּמְּנוֹת, הַמַּבְהִילוֹת אוֹתִי אֶל חֲדַר הַמִּרְפָּאָה הַקְּטַנְטַן שֶׁל גֶנְיָה, אֲחוֹת הַמּוֹשָׁב. חֵרֶף הַכְּאֵבִים הִתְעַנַּגְתִּי עַל תְּשׂוּמֶת הַלֵּב הַחַד-פַּעֲמִית הַצְּפוּנָה בַּדַּקּוֹת הַלָּלוּ.


מִבַּעַד לִשְׁלוּלִיּוֹת הַדֶּמַע שֶׁבָּהֶן נָחוּ עֵינַי רָאִיתִי בִּמְעֻרְפָּל נָחָשׁ שָׁחֹר, מְאַבֵּד אֶת אֲחִיזָתוֹ בְּצַמֶּרֶת הַבְּרוֹשׁ שֶׁמִּיְּמִינִי, נֶחְבַּט שׁוּב וָשׁוּב בָּעֲנָפִים הַמְּאֻבָּקִים עַד שֶׁנִּלְפָּת בְּאֶחָד מֵהֶם וְשָׁב לִשְׁלֹט בְּגוֹרָלוֹ.


הִרְהַרְתִּי בְּצַעַר, כִּי מֵעַתָּה יְהֵא עָלַי לִשְׂנֹא אֶת דּוּקִי עַד קֵץ הַדּוֹרוֹת, אֲבָל כַּאֲשֶׁר חָזַרְתִּי בְּדִמְדּוּמֵי עֶרֶב הַבַּיְתָה, עָטוּף בְּתַחְבּוֹשׁוֹת, כְּשֶׁרַק עֵינַי, פִּי וְהַנְּחִירַים מְתַוְּכִים בֵּינִי לְבֵין הָעוֹלָם וְכֻלִּי סָפוּג בְּרַחֲמִים עַצְמִיִּים, נִזְכַּרְתִּי בַּזַּעֲמָן הַשָּׁחֹר הַדּוֹאֶה בְּהִלּוּךְ אִטִּי בְּמוֹרַד הַבְּרוֹשׁ, חָזוּתוֹ מִתְעַצֶּמֶת בְּדִמְיוֹנִי מֵרֶגַע לְרֶגַע וּבָרֶגַע הַבָּא הוּא כְּבָר דְּרָקוֹן שָׁחֹר עֲנָק, שֶׁאֵשׁ כְּתֻמָּה-אֲדֻמָּה נִשְׁלַחַת מִלּוֹעוֹ וְנִיבָיו הָאַרְסִיִּים שְׁלוּפִים לְעֶבְרִי. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאַךְ בְּנֵס נִצַּלְתִּי מִשִּׁנֵּי הַדְּרָקוֹן הַשָּׁחֹר, וּבְרֶגַע הַהוּא, בִּמְקוֹם חֶרְדַּת כְּלָבִים הֻחְתַּם מֹחִי לָעַד בְּאֵימַת מָוֶת מִנְּחָשִׁים. 


שָׁכַבְתִּי עַל הַסַּפָּה בְּסָלוֹן הַבַּיִת, רֹאשִׁי עַל הַמִּסְעָד. רָוַח לִי עַל שֶׁהוֹרַי עֲדַיִן לֹא חָזְרוּ הַבַּיְתָה מֵעֲבוֹדָתָם. אִמָּא הֲרֵי הָיְתָה נוֹזֶפֶת בִּי עַל שׁוֹבְבוּתִי וּמַתְרִיעָה בְּפָנַי כִּי זֶה דִּינוֹ שֶׁל כָּל פִּרְחָח, וְאַבָּא הָיָה מֵכִין אֶת נַחַת זְרוֹעוֹ, לְמִקְרֶה שֶׁיְּצֻוֶּה. שָׁכַבְתִּי לִי כָּךְ, בִּטְנִי מְנֻקֶּבֶת מִזְּרִיקוֹת וְיָדַי מְגוֹנְנוֹת מִפְּנֵי רָעָה נוֹסֶפֶת. מִבַּעַד לְרֶשֶׁת הַדֶּלֶת רָאִיתִי אֶת דּוּקִי פּוֹסֵעַ אָנֶה וָאָנָה, רֹאשׁוֹ מֻשְׁפָּל וּתְנוּעוֹת זְנָבוֹ אִטִּיּוֹת וְחֶסְכוֹנִיּוֹת מֵהָרָגִיל. נִרְאָה שֶׁלֹּא הֶחֱלִיט אִם לְהַפְגִּין שִׂמְחָה עַל שׁוּבִי אוֹ הִזְדַּהוּת עִם מַר גּוֹרָלִי.


דּוּקִי, בּוֹא!! 


הוּא נֶחְבַּט מִיָּד בְּדֶלֶת הָרֶשֶׁת בְּנִסְיוֹנוֹ לְהַגִּיעַ אֵלַי. בּוֹא, בּוֹא. קַמְתִּי בַּעֲצַלְתַּיִם, נֶאֱנַק בִּכְאֵבַי, וּפָתַחְתִּי לוֹ אֶת הַדֶּלֶת. שׁוּב מָצָאתִי אֶת עַצְמִי שָׂרוּעַ, הַפַּעַם עַל הַסַּפָּה וְדוּקִי גּוֹהֵר עָלַי וּמְלַקֵּק אוֹתִי בְּשִׂמְחָה, מְלַחְלֵחַ אֶת תַּחְבּוֹשׁוֹתַי וְגוֹאֵל אוֹתִי וְאֶת עַצְמוֹ מֵהַיִּסּוּרִים.


מַהוּ חֹמֶר הַפֶּלֶא הַצָּפוּן בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל כֶּלֶב? 


לֹא חָלְפוּ יָמִים רַבִּים, הַתַּחְבּוֹשׁוֹת הוּסְרוּ וְהָיִיתִי נָכוֹן לְהַרְפַּתְקָאוֹת חֲדָשׁוֹת. כַּעֲבֹר עוֹד כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לֹא נוֹתַר עַל פָּנַי זֵכֶר מֵהַנְּשִׁיכָה.


שְׁנָתַיִם אַחַר כָּךְ עָזַבְנוּ אֶת בְּאֵר-טוּבְיָה וְעָבַרְנוּ לִשְׁכוּנַת מַחְלוּל שֶׁבָּעִיר הַגְּדוֹלָה. אֶת עִשְׂבֵי הַבַּר שֶׁבֶּחָצֵר הֶחֱלִיפוּ אֶצְבְּעוֹת הַצַּלְקָנִית וְאֶת אִוְשַׁת הָרוּחַ הֶחֱלִיפָה שְׁרִיקָה רָמָה, הַבָּאָה מִן הַיָּם, חוֹלֶפֶת בֵּין הַצְּרִיפִים שֶׁעַל רֶכֶס הַכֻּרְכָּר וּמְלֻוָּה בְּהֶמְיַת גַּלִּים. הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְהָעִזִּים הִמְשִׁיכוּ כַּנִּרְאֶה לְהַטִּיל בֵּיצִים וּלְהָנִיב חָלָב בַּעֲבוּר אֲחֵרִים; אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִי אָסַף וּמִי חָלַב אַחֲרַי. אַךְ דּוּקִי הִמְשִׁיךְ לִשְׁמֹר עָלַי וְעַל הַבַּיִת גַּם כָּאן. 


אֲנִי מְשֻׁכְנָע שֶׁהָיוּ לוֹ אוֹהֲבִים, שֶׁהִתְמַסְּרוּ לְמַבָּטוֹ הַטּוֹב וּלְהִתְיַדְּדוּיוֹתָיו, וְהָיוּ גַּם מִי שֶׁאָהֲבוּ פָּחוֹת, בִּגְלַל מַרְאֶה הַצַּיָּד הַמַּפְחִיד שֶׁלּוֹ אוֹ בְּשֶׁל נְבִיחוֹתָיו, שֶׁלֹּא נִתָּן לִשְׁלֹט בְּעָצְמָתָן וּבִתְדִירוּתָן, אוֹ מִסִּבּוֹת עֲלוּמוֹת אֲחֵרוֹת. כַּעֲבֹר זְמַן, אֵינֶנִּי זוֹכֵר אִם זֶה הָיָה כְּשֶׁאַבָּא הֶחֱזִיר אוֹתִי מִגַּן רִבְקָה, הָאָפוּף תָּמִיד נִיחוֹחַ אֲפִיָּה מָתוֹק מֵהַקּוֹנְדִּיטוֹרְיָה הַסְּמוּכָה שֶׁבִּרְחוֹב אִידֶלְסוֹן, אוֹ קְצָת אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁחָזַרְתִּי לְבַד מִבֵּית הַסֵּפֶר א.ד. גּוֹרְדּוֹן, לֹא רָחוֹק מֵהַבַּיִת - בְּכָל מִקְרֶה, דּוּקִי לֹא קִבֵּל אֶת פָּנַי בִּנְבִיחוֹת הַשִּׂמְחָה הַשִּׁגְרָתִיּוֹת. 


רְצוּעַת הָעוֹר הַמְּרֻפֶּטֶת הָיְתָה מֻטֶּלֶת עַל אַדְמַת הַכֻּרְכָּר הַלַּחָה, קְשׁוּרָה כָּרָגִיל לְבֶרֶז הַגִּנָּה הַמְּטַפְטֵף, אַךְ הַקּוֹלָר נֶחְתַּךְ בְּגַסּוּת וְדּוּקִי נֶעֱלַם. 


לְאַחַר הֶלֶם הַצַּעַר בָּאוּ הַשְׁלָמָה וּתְהִיָּה. אֵיפֹה הוּא? הַאִם יִהְיֶה לוֹ טוֹב בִּלְעָדַי בְּבֵיתוֹ הֶחָדָשׁ? הַאִם יִהְיֶה לִי טוֹב בִּלְעָדָיו, עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי כְּבָר יֶלֶד גָּדוֹל וְלֹא צָרִיךְ לְהַרְשִׁים חֲבֵרִים בִּרְכִיבָה עַל גַּבּוֹ שֶׁל כֶּלֶב? הַאִם הֵעָלְמוֹ קָשׁוּר בְּאֵיזוֹשֶׁהִי דֶּרֶךְ מְפֻתֶּלֶת לָרְכִיבָה וְלַנְּשִׁיכָה הַהֵן וּמְהַוֶּה סוּג שֶׁל עֲנִישָׁה מְאֻחֶרֶת לוֹ - אוֹ לִי?


                         ***


שָׁנִים רַבּוֹת עָבְרוּ מֵאָז. לֹא בְּנָקֵל שִׁלַּבְתִּי כְּלָבִים בְּמִשְׁפַּחְתִּי. זֵכֶר הַנְּשִׁיכָה וְהַנְּטִישָׁה לֹא הִרְפָּה. אֲבָל מִפַּעַם לְפַעַם נִכְנַעְתִּי לַלַּחַץ שֶׁל דְּבוֹרָה וְהַיְּלָדִים וְאָז נִכְנְסוּ כְּלָבִים אֶל עוֹלָמֵנוּ, וְגַם עָזְבוּ. הֵם הָיוּ חֲבֵרִים לַדֶּרֶךְ; הִשְׁתַּעֲשַׁעְנוּ בְּמִדָּה זֶה עִם זֶה. הִקְפַּדְנוּ שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת עַל גַּבָּם וּבְעִקָּר לֹא לִמְשֹׁךְ בִּזְנָבָם. 


הֵם מְאַכְלְסִים כַּיּוֹם פִּנּוֹת נֶחְמָדוֹת בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ, הַמַּשְׁקִיפוֹת עַל אֲתָרִים שֶׁאָהֲבוּ. בְּעִקָּר שָׁפַר גּוֹרָלָהּ שֶׁל לֵיידִי, שֶׁנִּקְבְּרָה מוּל מִתְחַם הַמַּנְגָּלִים בְּגַנֵּי יְהוֹשֻׁעַ בְּתֵל אָבִיב. 


הָיְתָה לָהּ בְּחַיֶּיהָ חִבָּה מְיֻחֶדֶת לְקַבַּבּ רוֹמָנִי וַאֲנִי יוֹדֵעַ בְּוַדָּאוּת מִמִּי לָמְדָה זֹאת.