שיר: מִדּוֹת
תְּחִלָּה בִּזְבַּזְתִּי אֶת הַסַּבְלָנוּת,
אַחַר כָּךְ בִּזְבַּזְתִּי אֶת הַנְּדִיבוּת וּבְעִקְבוֹתֵיהֶן אֶת הָעֲדִינוּת,
וְכָךְ הָלְכוּ לָהֶן הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת.
אַחַר, גַּם הַכֶּסֶף הָלַךְ.
יָשַׁבְתִּי בַּחֶדֶר מוּל מָה שֶׁנִּשְׁאַר וְאָמַרְתִּי אֶל לִבִּי: הוֹ, יֵשׁ לִי עוֹד הַרְבֵּה.
