הַשּׁוּק הַפַּרְסִי, מֵאֵת דָּנִיאֵל קֶרֶן, 5.7.2023
=556 מִלִּים, כְּ-½5 דַּקּוֹת קְרִיאָה=
בַּיָּמִים הַהֵם, מְעָט אַחֲרֵי הֲקָמַת הַמְּדִינָה, כִּמְעַט לֹא הָיָה מָה לִרְאוֹת כָּאן. לָכֵן, כְּשֶׁפָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה כִּי מִתְאַרְגֵּן יָרִיד וְהוֹלֵךְ לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּשׁוּלֵי הַשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ, אַף אֶחָד לֹא נוֹתַר אָדִישׁ.
עַל רֶכֶס הַכֻּרְכָּר, לְצַד חֶלְקוֹ הַצְּפוֹנִי שֶׁל רְחוֹב הַיַּרְקוֹן, שָׁכְנוּ הַצְּרִיפִים סְחוּפֵי הָרוּחַ שֶׁל שְׁכוּנַת מַחְלוּל א' ו-ב', וּלְהַבְדִּיל הַבְדָּלוֹת רַבּוֹת - שָׁכַן שָׁם גַּם בֵּית הֶעָלְמִין הַקָּטָן שֶׁל עַרְבִיֵּי יָפוֹ. עוֹד הָיוּ שָׁם בִּיתָנִים קַשְׁתִּיִּים, שֶׁהֵנִיחַ אַחֲרָיו הַצָּבָא הָאַנְגְּלִי וְשִׁמְּשׁוּ זְמַן מָה אֶת לוֹחֲמֵי קִרְיָתִי בְּמַחֲנֵה יוֹנָה, גַּם סַלְעֵי חוֹל מְלוּחִים הָיוּ שָׁם וְהַרְבֵּה שִׂיחִים. אֶצְבְּעוֹת הַצַּלְקָנִית נֶאֶחְזוּ בְּאַבְנֵי הַגְּבָעוֹת; לֹא הִצְלַחְתִּי לְהָבִין אָז הַאִם הֵן בָּאוֹת מֵהַיָּם אוֹ זוֹחֲלוֹת לְכִוּוּנוֹ. הָאֶצְבָּעוֹת הַשְּׁמַנְמַנּוֹת הַלָּלוּ פָּרְסוּ מִצִּלָּן לַחֲרָקִים, שֶׁטִּיְּלוּ אוֹ חָסוּ בֵּינֵיהֶן, וְהִטּוּ חֶסֶד גַּם לְצַבִּים רְעֵבִים. בְּתוֹךְ הָרוּחוֹת הַמְּלוּחוֹת שֶׁעָלוּ מֵהַיָּם וְאִכְּלוּ בָּתִּים וּמַעֲקוֹת בַּרְזֶל, אֵין סָפֵק כִּי הַצַּלְקִיּוֹת נְחׇנּוּ בְּאֹפִי קָשִׁיחַ בִּמְיֻחָד.
הָיְתָה שְׁעַת עֶרֶב מֻקְדֶּמֶת. אִמָּא בִּקְּשָׁה לְהַקְדִּים אֶת הַבִּקּוּר בַּיְּרִיד כָּךְ, שֶׁנַּסְפִּיק לַחֲזֹר לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב בְּסָמוּךְ לְשׁוּבוֹ שֶׁל אַבָּא מֵהָעֲבוֹדָה. הִיא מָחֲצָה אֶת אֶצְבְּעוֹתַי בְּכַף יָדָהּ וְסִנְּנָה לְעֶבְרִי: אֲפִלּוּ אַל תַּחֲשֹׁב לַעֲזֹב אֶת הַיָּד.
וּבֶאֱמֶת כְּלָל לֹא חָשַׁבְתִּי עַל כָּךְ, אֲבָל בַּהֶמְשֵׁךְ זֶה פָּשׁוּט קָרָה.
אֲנָשִׁים בְּבִגְדֵי חַג פָּסְעוּ בַּשְּׁבִיל הַחוֹלִי, שֶׁבְּשׁוּלָיו, מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, נִצְּבוּ בִּיתָנִים קְטַנִּים וּצְנוּעִים, מְחֻפֵּי בַּד. מִינֵי מְתִיקָה נִתְלוּ בְּחוּטִים סַסְגּוֹנִיִּים מֵעַל דֶּלְפְּקֵי הַמּוֹכְרִים וְשִׁמְּשׁוּ בְּעִקָּר לִשְׁלִיטָה בַּיְּלָדִים. נִמְכְּרוּ גַּם תַּכְשִׁיטִים זוֹלִים, מִגְוַן קִשּׁוּטֵי בַּיִת וּלְבוּשׁ, חֻלְצוֹת שֶׁלֹּא מִתּוֹצֶרֶת אָתָא וּמִכְנְסֵי כֻּתְנָה עִם קֶמֶט מֻקְפָּד לְאָרְכָּם.
הַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה לִשְׁקֹעַ וּשְׁלוּלִית אוֹר כְּתֻמָּה הִתְנוֹדְדָה מוּלִי עַל גַּלֵּי הַיָּם. הֵצַלְתִּי עַל עֵינַי בִּזְרוֹעִי הַפְּנוּיָה; הֵן תָּמִיד רְגִישׁוֹת לְמוּל הַשֶּׁמֶשׁ.
כַּעֲבֹר כַּמָּה דַּקּוֹת נִדְלְקוּ שַׁרְשְׁרוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל נוּרוֹת חֲשׂוּפוֹת מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַשְּׁבִיל וּבְתוֹךְ בִּיתָנֵי הַמְּכִירוֹת. עִם הִתְגַּלּוּת הָאוֹר הֵחֵלָּה לְהִתְנַגֵּן מוּזִיקָה קְלָסִית פּוֹפּוּלָרִית, שֶׁבָּקְעָה מִשִּׁשָּׁה רַמְקוֹלִים. אֵלֶּה חֻבְּרוּ גַּב אֶל גַּב בִּשְׁנֵי קְצוֹת הַשְּׁבִיל וּבְאֶמְצָעוֹ לְרֹאשׁ עַמּוּדֵי עֵץ אֵיתָנִים וְהִנְעִימוּ לְבָאֵי הַיְּרִיד. מִיָּד הִתְיַצְּבוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים זְעוּפִים לִמְחוֹת כְּנֶגֶד עָצְמַת הַמּוּזִיקָה וּמוּלָם כַּמָּה שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהַגְבִּיר. בְּמַקְבִּיל נִשְׁמַע זִמְזוּמוֹ הַיַּצִּיב שֶׁל מְחוֹלֵל הַזֶּרֶם הַחַשְׁמַלִּי, שֶׁהֻטְמַן בְּמֶרְחָק מָה מִשָּׁם, בְּתוֹךְ בּוֹר מְבֻטָּן. הָאוֹר וְהַמּוּזִיקָה שִׂמְּחוּ אֶת הַמְּבַקְּרִים, שֶׁמִּסְפָּרָם גָּבַר וְהָלַךְ. לֵיצָן, שֶׁמִּדּוֹתָיו עֲנָקִיּוֹת, עָבַר בֵּין הַבָּאִים. תֹּף גָּדוֹל הָיָה קָשׁוּר לְצַוָּארוֹ וְנִשְׁעַן עַל כְּרֵסוֹ הַמַּרְשִׁימָה. הוּא הִתְעַכֵּב לְיַד הַיְּלָדִים, דָּקַר בְּמַקְלוֹת הַתֹּף אֶת הַהוּא וְדִגְדֵּג אֶת זֶה, אָמַר דָּבָר מְבַדֵּחַ לָאֶחָד וּשְׁנִינָה לְאַחַר, דָּחַק בִּילָדִים וּבוֹגְרִים לְהִשְׁתַּטּוֹת, אוֹ לְפָחוֹת לַעֲשׂוֹת דְּבַר מְשׁוּבָה, גַּם אִם יִתְבַּיְּשׁוּ בּוֹ מָחָר. בַּהֲמֻלָּה הַחִנָּנִית הָרַעֲשָׁנִית הַזֹּאת גַּם אֲנִי נִסְחַפְתִּי, צָעַקְתִּי בְּחֶדְוָה, מַשִּׁיל מֵעָלַי בְּאוֹתָם רְגָעִים שְׁכָבוֹת דְּבוּקוֹת הֵיטֵב שֶׁל מַעֲצוֹרִים, עַד כִּי גַּם אֲנִי - כְּמוֹ שְׁאַר הַיְּלָדִים - הָיִיתִי לְרֶגַע מֶלֶךְ מַלְכֵי הַיְּרִיד.
אִמָּא נִצְּבָה, לֹא מַאֲמִינָה, בְּצַד הַשְּׁבִיל. לֹא רַק בִּגְלַל שֶׁיָּדִי לֹא הָיְתָה בְּיָדָהּ כְּפִי שֶׁהִתְחַיַּבְתִּי, אִם כִּי גַּם עַל כָּךְ אֲנִי עָתִיד לְשַׁלֵּם; זֹאת הַדְּמוּת הַלֵּיצָנִית שֶׁלִּי, הַמִּשְׁתַּטָּה עַד בְּלִי חֶשְׁבּוֹן, עַד דְּלָא יְדַע - זֹאת הַדְּמוּת שֶׁתַּעֲמֹד מָחָר לְדִיּוּן נוֹקֵב בַּמִּשְׁפָּחָה.
הָרַמְקוֹלִים הִשְׁמִיעוּ קְטָעִים מִתּוֹךְ כָּרְמֵן וְעָבְרוּ לְמַפְצֵחַ הָאֱגוֹזִים וַאֲגַם הַבַּרְבּוּרִים. מִשָּׁם לַדָּנוּבָּה הַכְּחֻלָּה, וְאָז לַשּׁוּק הַפַּרְסִי.
זֶה הָיָה הָרֶגַע שֶׁבּוֹ מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מוּל מוֹכֵר הַמִּכְנָסַיִם עִם קִמְטֵי הָאֹרֶךְ. אֲפִלּוּ לֹא הֵעַפְתִּי בּוֹ מַבָּט. לֹא הָיָה לִי רָצוֹן, כֶּסֶף אוֹ הַיֶּדַע לִקְנוֹת לְעַצְמִי מִכְנָסַיִם, אֲבָל יָצָא כִּי שָׁם עָמַדְתִּי, וּבְמַבָּט מֻדְאָג נִסִּיתִי לַשָּׁוְא לְאַתֵּר אֶת אִמָּא. לִבִּי נָפַל בְּקִרְבִּי. הִתְבּוֹנַנְתִּי סָבִיב וְלֹא רָאִיתִי דָּבָר, רַק עִרְבּוּבְיַת קַוִּים וּצְבָעִים וְלֹא שָׁמַעְתִּי דָּבָר חוּץ מִצְּלִילֵי הַשּׁוּק הַפַּרְסִי. כָּךְ חָשׁ יֶלֶד בֶּן אַרְבַּע כְּשֶׁהַקַּרְקַע נִשְׁמֶטֶת מִתַּחְתָּיו.
אִשָּׁה טוֹבָה אַחַת זִהֲתָה אֶת הַמְּצוּקָה וְנֶחְלְצָה לָקַחַת אוֹתִי הַבַּיְתָה, לִשְׁכוּנַת מַחְ'לוּל.
מֵאָז, צְלִילֵי הַשּׁוּק הַפַּרְסִי שֶׁל קֶטֶלְבִּי שְׁקוּלִים בְּתוֹדַעְתִּי לִצְלִילֵי מַארְשׂ הָאֵבֶל.
