03/07/2023

אפילו במטולה? מאת דניאל קרן, מתוך אוסף הנחות מופרכות, במיזם "רגע לסיפור בדיור"

אֲפִלּוּ בִּמְטוּלָה? מֵאֵת דָּנִיאֵל קֶרֶן, 3.7.2023
=הַנָּחָה שֶׁהֻפְרְכָה מִסְפָּר 5 מִ-5: יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה - שֶׁטַח סְטֵרִילִי=
[255 מִלִּים, כ-½2 דַּקּוֹת קְרִיאָה]

אַרְבָּעִים שָׁנָה! אַרְבָּעִים שָׁנָה חִכִּיתִי לַצָּפוֹן. אַרְבָּעִים שָׁנָה נִכְסַפְתִּי, אָהַבְתִּי מֵרָחוֹק וְרַק כְּשֶׁפָּרַשְׁתִּי לְפֶּנְסִיָּה הִרְהַבְתִּי עֹז לָשׁוּב וּלְהִתְחַבֵּר לְאֶצְבַּע הַגָּלִיל. 

עַל מָה לֹא פִנְטַזְתִּי… עַל נוֹפֵי חֶרְמוֹן, עַל פְּלָגִים חוֹתְרִים בְּאַדְמַת טְרָשִׁים קִשַּׁחַת, עַל נָשִׁים וּגְבָרִים שָׁרְשִׁיִּים וּרְגוּעִים, עַל אֲוִיר צָלוּל, נָקִי מֵעָשָׁן וּמֵאָבָק, עַל זְמַן פָּנוּי מֵהִתְחַיְּבוּיוֹת וְעַל סְפָרִים. וְאָז הִגַּעְנוּ לִמְטוּלָה, וְהַכֹּל - הִסְתַּבֵּר כְּנָכוֹן. רַק הַפְתָּעָה אַחַת צִפְּתָה לָנוּ .

בַּחֲצֵרֵנוּ, בַּמָּקוֹם הֲכִי גָּבוֹהַּ בַּמּוֹשָׁבָה, הָאֲוִיר הָיָה צוֹנֵן מְאוֹד כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְשָׁם בְּחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר - קֹר מַקְפִּיא. כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים כִּסָּה אוֹתָנוּ הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן וּבַחֲצֵרוֹת הוֹפִיעוּ בֻּבּוֹת עִם חֹטֶם כָּתֹם אָרֹךְ בְּמֶרְכַּז פְּנֵיהֶן. רָאִיתִי מֵהַמִּרְפֶּסֶת כֵּיצַד הַחֶרְמוֹן נִצְבַּע לָבָן; מֵהַכְּפָר הַסָּמוּךְ עָלָה וְהִסְתַּלְסֵל קוֹל הַמּוּאַזִּין, הִתְפַּתֵּל וְחָצָה אֶת גֶּדֶר הַגְּבוּל; הַפְּרִי כְּבָר הִסְמִיק עַל הָעֵצִים. בְּשַׁעַר פַטְמָה, שֶׁהָיָה בַּחֲדָשׁוֹת בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת, שָׂרְרָה עֲזוּבָה נוֹרָאִית וּכְשֶׁהִסְתּוֹבַבְתִּי שָׁם בְּגִ'יפּ הַקָּטָן שֶׁלִּי הִרְגַּשְׁתִּי כְּמוֹ מְגַלֶּה אֲרָצוֹת נוֹעָז. 

בְּאַחַד הָעֲרָבִים הָרִאשׁוֹנִים
אִשָּׁה וּבְיָדָהּ מַגַּשׁ עֲמוּס פֵּרוֹת וְעוּגִיּוֹת פָּתְחָה אֶת הַשַּׁעַר וְהִתְעַנְיְנָה בִּמְאוֹר פָּנִים אִם אֶפְשָׁר לְאַחֵל לָנוּ בִּרְכַּת בְּרוּכִים הַבָּאִים. אִפְשַׁרְנוּ לָהּ. 

פֶבְּרוּאָר בִּמְטוּלָה הוּא חֹדֶשׁ קַר. בְּחֹדֶשׁ זֶה הֶהָרִים גְּבוֹהִים יוֹתֵר גַּם בַּדֶּרֶךְ הָלוֹךְ. הַיְּחִידִים שֶׁמּוֹצִיאִים אֶת הָאַף מֵהַבַּיִת הֵם הַחַקְלָאִים; וְהֵם עוֹשִׂים זֹאת בְּאַרְבַּע בַּבֹּקֶר. כֵּיוָן שֶׁהָיוּ לָנוּ אוֹרְחִים בַּצִּימֵרִים, אָז גַּם אֲנַחְנוּ כָּךְ.

הַצִּימֵרִים הָיוּ מְצֻחְצָחִים לְמִשְׁעִי. מָה יְצֻחְצַח אִם לֹא הֵם, הֵם הֲרֵי מְנִיבִים, אֲבָל בַּבַּיִת אַחֲרֵי שָׁבוּעַ גִּלִּיתִי, לְמַרְבֵּה מַפַּח הַנֶּפֶשׁ, שָׁטִיחַ לְבַנְבַּן עַל פְּנֵי הַשֻּׁלְחָן. אַחֲרֵי רֶגַע מָצָאתִי כַּזֶּה גַּם לְמַעְלָה, עַל הָאָרוֹן. 

אָז לֹא רַק הַפּוֹרְנוֹגְרַפְיָה הִיא עִנְיָן שֶׁל גֵּאוֹגְרַפְיָה. גַּם הָאָבָק. יוֹתֵר אוֹ פָּחוֹת, בְּכָל מָקוֹם יֵשׁ אָבָק - אֲפִלּוּ בִּמְטוּלָה.