31/01/2023

שקמה בסביון, מאת יופ מוגנדורף. מתוך המיזם "רגע לסיפור בדיור"

הַשִּׁקְמָה, מֵאֵת יוּפּ מוּגֶנְדּוֹרְף. עוֹרֵךְ: דָּנִיאֵל קֶרֶן 

כְּבָר כָּתַבְתִּי בְּסִפּוּר קוֹדֵם, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים, שֶׁגַּם בִּרְגָעִים קָשִׁים מַאֲמִינִים כִּי נָכוֹנוּ לָהֶם יָמִים טוֹבִים. הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אוֹפְּטִימִיסְטִים.

שָׁנִים חָיִינוּ, חֲמִשְׁתֵּנוּ - אִשְׁתִּי וַאֲנִי וּשְׁלֹשֶׁת הַיְּלָדִים - בְּקַצְוֵי מַעֲרָב. אַרְנְהַם הֵיטִיבָה אִתָּנוּ אֲבָל יָדַעְנוּ שֶׁבַּסּוֹף נַחֲזֹר אַרְצָה. בְּבִקּוּרֵנוּ כָּאן בִּשְׁנַת 1970 נִכְנַסְנוּ לְהַגְרָלַת מִגְרָשׁ בְּסַבְיוֹן, לִבְנִיַּת בֵּיתֵנוּ לְעֵת שֶׁנָּשׁוּב לְיִשְׂרָאֵל בְּאֹפֶן סוֹפִי. בַּתְּקוּפָה הַהִיא כָּל הָאֵזוֹר, שֶׁשֻּׁוַּק עַכְשָׁו עַל-יְדֵי הַחֶבְרָה שֶׁהֵקִימָה אֶת סַבְיוֹן הָיָה רֵיק - שָׁטוּחַ וְרֵיק - וְרַק עֵץ שִׁקְּמָה עַתִּיק-יוֹמִין עָמַד שָׁם בִּבְדִידוּת מַזְהֶרֶת בְּסָמוּךְ לַגְּבוּל עִם יְהוּד. אַנְשֵׁי הַמְּכִירוֹת הִתְאַמְּצוּ לְשַׁוֵּק תְּחִלָּה מִגְרָשִׁים שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן עַצְמוֹ אֲנַחְנוּ הִשְׁתַּעֲשַׁעְנוּ וְסִמַּנּוּ מָקוֹם לַמִּגְרָשׁ הָרָצוּי לָנוּ. כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד הִתְלַהַבְנוּ מִשֶּׁטַח מַקְסִים, שֶׁהָיְתָה נְטוּעָה בּוֹ הַשִּׁקְמָה, הַנָּאָה כָּל כָּךְ. עַלְוָה צְפוּפָה כִּסְתָּהּ אוֹתָהּ וְהָיָה לָהּ גוּף גְּבַרְתָּנִי. מִי יָדַע, שֶׁבַּלַּיְלָה עוֹרְכִים שָׁם הָעֲטַלֵּפִים מְסִבּוֹת פְּרִי פְּרוּעוֹת, שֶׁאֶת תּוֹצְאוֹתֵיהֶן הִתְרַגַּלְתִּי לִמְצֹא בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַמֻּקְדָּמוֹת עַל שֻׁלְחֲנוֹת הַבְּרִידְג', שֶׁנִּצְּבוּ מִתַּחַת לְנוֹפוֹ הַמַּרְהִיב. 

הַלְּוַאי שֶׁהָעֵץ יִכָּלֵל בַּמִּגְרָשׁ שֶׁלָּנוּ, אָמַרְנוּ בִּצְחוֹק. בְּעֶצֶם, לָמָּה הַלְּוַאי, אָמַרְתִּי, בּוֹאוּ נַחֲלִיט בְּלִבֵּנוּ שֶׁהָעֵץ הַזֶּה שַׁיָּךְ לָנוּ וְרַק לָנוּ. אִם נַאֲמִין בְּכָךְ בְּכָל לִבֵּנוּ, בָּטוּחַ שֶׁהָעֵץ יִכָּנֵס לַמִּגְרָשׁ שֶׁלָּנוּ. אִם נַאֲמִין, כָּךְ יִהְיֶה.

גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי - הַגִּישָׁה הַזֹּאת עָבְדָה וְכָךְ אָכֵן הָיָה! הַיַּפְיוּף נָפַל בְּחֶלְקֵנוּ - מִבְּלִי שֶׁעָשִׂינוּ דָּבָר חוּץ מִלְּשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמֵנוּ שֶׁהוּא שֶׁלָּנוּ. לֹא רַק שֶׁבְּהַגְרָלַת הַמִּגְרָשִׁים זָכִינוּ בַּחֶלְקָה שֶׁהָעֵץ שָׁתוּל בָּהּ, אֶלָּא שֶׁמִּקּוּם הָעֵץ בְּתוֹךְ הַמִּגְרָשׁ הָיָה מֻצְלָח כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא לֹא הִפְרִיעַ כְּלָל לְתָכְנִיּוֹת הַבְּנִיָּה. 

זוֹכְרִים מָה אָמַרְתִּי בַּהַתְחָלָה עַל הָאוֹפְּטִימִיסְטִים, הָאֲנָשִׁים שֶׁחוֹשְׁבִים טוֹב גַּם כְּשֶׁרַע? לִכְאוֹרָה, מָה הָאֶתְגָּר בְּלַחֲשֹׁב טוֹב כְּשֶׁטּוֹב; אֲבָל הֲרֵי מִסְתּוֹבְבִים בֵּינֵינוּ לֹא מְעַט כָּאֵלֶּה שֶׁמִּתְקַשִּׁים לְזַהוֹת אֶת הַטּוֹב כְּשֶׁטּוֹב. וְזֶה הַסּוּג הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר שֶׁל פֵּסִימִיזְם. 

שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם עֶרֶב נֶהֱדָר!