הסחה, מאת דניאל קרן, 30.9.21
זה קורה לא מעט: קו המחשבה שלי נודד לְאָנְשֶׁהוּ בגלל הסחה כזאת או אחרת. אני מתנתק לרגע מֵהַמְּצִיאוּת ואז עלי לסדר אותה מחדש. זאת רק סטייה קטנטונת מהמסלול - הרף עין, שבריר, זזטט קצר - אבל איבדתי את הַקֶּשֶׁר לעניינים. לכן הרצאה או הופעה של יותר מחצי שעה היא בשבילי, בוודאות מוחלטת, אירוע שעתיד להשתבש. מתישהו בין בִּרְכַּת השלום של המרצה או האומן ומחיאות הכפיים בסיום הופעתו, אני לא איתו. או-אז אני מחדד את ההקשבה ומנסה להחזיר לעצמי את הֶחָסֵר על-ידי המצאתו מחדש. זאת פעולה לא מתגמלת, כי בעשותי זאת, כלומר כשאני סותם חורים וּמְשַׁקֵּם את המידע הנעלם בעזרת דמיון וחשיבה אני בעצם ממשיך וגורע מתשומת הלב שאני חב לשידור החי של האירוע. זה המצב ולדאבון ליבי הוא כנראה לא עומד להשתנות. אז לפני שאני יורד מדירתי לאירוע באולם המופעים בביתנו אני מצטייד בִּמְדַכְּאֵי הסחה: סִפְלוֹן אספרסו, גומי לעיסה או סוכריה למציצה - נגד נפילת מתח בתשומת הלב, וגם מעילון נגד קור. הצינה מְשַׁבֶּשֶׁת בקלות את העירנות שלי.
טוב, אז עתה-זה נעלתי את הדירה אך עדיין הייתי במבואתה, אוחז במפתח - בדרך לקונצרט מוסבר על מים במוסיקה. במופע הקודם היה קריר וחלק מהדיירים נעטפו בטרוניות ולאחר מכן בשמיכות נעימות, שהנהלת הבית מייעדת למקרים כאלה. אבל לאחר שראיתי את אחד הדיירים מוחה את תכולת אפו בשמיכה ידעתי שיותר לא אשתמש בכזאת להתחמם. כאמור, אני במבואת דירתי עם המפתח ביד ושוקל אם לחזור פנימה ליטול את המעילון או לוותר; בכל זאת קיץ ובדרך כלל דווקא נעים באולם - לא קר מדי ולא חם; ואז אֶתָּקַע עם המעילון. ומה אם אשכח אותו באולם? ומישהו ידביק אליו את אפו? ויפול לרצפה, שידוע כי איננה נקייה? וידרכו עליו? ואם ארצה לשוטט ברחובות העיר מייד אחרי הקונצרט כשאני אסיר של מעילון חורף הֶחָגוּר למותניי? ואולי הפעם בכלל לא קר? אולי טֶכְנָאֵי המיזוג כבר אִזְּנוּ את מֶזֶג האוויר באולם וסתם אהיה כָּבוּל לחפץ מיותר. אבל אם בכל זאת יהיה לי קר, אֵאָלֵץ להתחמם בשמיכה טבולה במוקוס ולא אוכל להתרכז בַּמַּרְצֶה ובמוסיקה... בתוך ההשתהות מְרֻבַּת התהיות, שנשמעת ארוכה אך כל-כולה כמה שניות, יָדִי מגששת מאליה אחר חור המנעול והדלת נפתחת. לפני שכף רַגְלִי דורכת שוב בדירה אני שומע צליל אופייני של מכשיר קשר שמגיע מהמעלית העוצרת בקומה שלי.
ככחח.. גבי, שומע? מאנפפת פקידת השירות-לדייר; שומע, עונה איש האחזקה. ככחח.. גבי, תרד בבקשה לאולם האירועים; הדיירים קופאים שם.
ובכן, נכנסתי הביתה לקחת את המעילון ואז גם הפעלתי את מכונת האספרסו.
