[526 מילים, כ-5 דקות קריאה]
עַל עֲצֵי הַתְּאֵנָה הִשְׂתָּרְגוּ פֹּה וָשָׁם גְּפָנִים. אֶשְׁכּוֹלוֹת עֲנָבִים זְהוּבִים
הָיוּ בָּהֶן וְטַעְמָם כִּדְבַשׁ.
"נָכוֹן שֶׁזֶּה כְּמוֹ גַּן עֵדֶן?", שָׁאַל אוֹתִי עוֹדֵד, וְקָטַף לְעַצְמוֹ אֶשְׁכּוֹל. תֶכֶף הִכְרִיז מִישֶׁהוּ: קָפֶה! רֵיחוֹ הַטּוֹב שֶׁל הַקָּפֶה הִתְפַּשֵּׁט בֶּחָלָל. יָשַׁבְנוּ בְּצֵל הָעֵץ, שׁוֹתִים קָפֶה וְטוֹעֲמִים מִדֵּי פַּעַם תְּאֵנָה אוֹ אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים.
"הַקְשִׁיבוּ!", אָמַר מִישֶׁהוּ.
מֵרָחוֹק נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת פְּעִיָּה, טְפִיפַת רַגְלַיִם וּקְרִיאוֹת גְּרוֹנִיּוֹת. הִפְנֵיתִי רֹאשִׁי לְעֵבֶר הַקּוֹלוֹת אֲבָל עָנָן אָבָק הִתְרוֹמֵם וְהִסְתִּיר אֶת הַהוֹלְכִים מֵאֲחוֹרָיו. "הַבֶּדְוִים יוֹצְאִים לַמִּרְעֶה", אָמַר אָסָף.
עַד מְהֵרָה הִתְמַלֵּא הֶעָרוּץ בְּכִתְמֵי שָׁחֹר לָבָן. עִזִּים שְׁחֹרוֹת, וּלְצִדָּן בֶּדְוִיּוֹת בִּגְלִימוֹת שְׁחֹרוֹת. הֵן הָלְכוּ בֵּינוֹת לַכְּבָשִׁים שֶׁצִּמְּרָן הֶחָדָשׁ הָיָה עֲדַיִן לָבָן וְנָקִי. בְּמֶרְכַּז הָעֵדֶר פָּסַע בֶּדְוִי גְּבַהּ קוֹמָה וְהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹת זֵרוּז גְּרוֹנִיִּים. בַּצַּד רָכְבוּ עַל חֲמוֹרִים נָשִׁים רְעוּלוֹת פָּנִים וְתִינוֹקוֹת בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶן, וּמִסָּבִיב הִתְרוֹצְצוּ כְּלָבִים רָזִים וִילָדִים יְחֵפִים.
"הֵם נִרְאִים כְּמוֹ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם", מִלְמֵל יוֹאָב.
מֵאֲחוֹרֵי הָעֵדֶר דִּלְּגוּ שְׁנֵי עֲיָרִים, מַצְחִיקִים בִּתְנוּעוֹתֵיהֶם הַגַּמְלוֹנִיּוֹת. כָּל הַכְּבֻדָּה קָרְבָה אֵלֵינוּ. הַיְּלָדִים בָּחֲנוּ אוֹתָנוּ בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת – וְעָטוּ
עַל עֲצֵי הַתְּאֵנָה וְהַגְּפָנִים.
"שָׁלוֹם", בֵּרַךְ רוֹנִי אֶת הַבֶּדְוִי הַמְּבֻגָּר -
״שָׁלוֹם וּבְרָכָה!״
"לֹא טוֹב... לֹא טוֹב...", נֶאֱנַח הַבֶּדְוִי. "אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים מָקוֹם חָדָשׁ. שָׁם", הִצְבִּיעַ אֶל הַגְּבָעוֹת שֶׁבַּמִּזְרָח, "הַכֹּל רֵיק, הַכְּבָשִׂים אָכְלוּ הַכֹּל". עָמַדְנוּ סְבִיב רוֹנִי, מִתְבּוֹנְנִים בְּסַקְרָנוּת בָּאֲנָשִׁים וּבָעֵדֶר. הַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים בָּחֲנוּ אוֹתָנוּ בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת לִרְוָחָה.
"אַלְלָה יַעֲזֹר לָכֶם", בֵּרַךְ אוֹתָם רוֹנִי.
"אִינְשַׁלְלָה", עָנָה לוֹ הַבֶּדְוִי. וְאָז הִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ בְּמִין מַבָּט חוֹדֵר, כְּאִלּוּ בִּקֵּשׁ לִקְרֹא אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, "יְלָדִים טוֹבִים", אָמַר לָנוּ, "אוֹהֲבִים חַיּוֹת. בַּקִּבּוּץ יֵשׁ הַרְבֵּה אֹכֶל טוֹב לְחַיּוֹת". לֹא יָדַעְנוּ לְמָה הוּא מִתְכַּוֵּן, אֲבָל הוּא צָעַק בְּעַרְבִית כַּמָּה מִשְׁפָּטִים וּשְׁנֵי נְעָרִים יָצְאוּ מִתּוֹךְ הָעֵדֶר, רָצוּ
אֶל הָעֲיָרִים וְהֵבִיאוּ אוֹתָם אֵלָיו.
"הִנֵּה שְׁנֵי חֲמוֹרִים קְטַנִּים", אָמַר.
"יִהְיוּ חֲמוֹרִים גְּדוֹלִים", הֵשִׁיב לוֹ רוֹנִי, סָפֵק בִּצְחוֹק סָפֵק בִּרְצִינוּת.
"לַחֲמוֹרִים קְטַנִּים אֵין אֹכֶל", הִמְשִׁיךְ הַבֶּדְוִי, "בַּקִּבּוּץ יֵשׁ אֹכֶל לַחֲמוֹרִים".
הִתְחַלְנוּ תּוֹפְשִׂים אֶת הָעִנְיָן : "הוּא רוֹצֶה לָתֵת לָנוּ אֶת הָעֲיָרִים", אָמַר אַמְנוֹן. "הַלְּוַאי", לָחֲשָׁה נִירָה.
קְחוּ חֲמוֹרִים קְטַנִּים".
"אֲבָל אֵין לָנוּ כֶּסֶף", הִתְחִיל רוֹנִי לִמְחוֹת.
"חֲמוֹרִים קְטַנִּים בְּמַתָּנָה. לֹא צָרִיךְ כֶּסֶף - יֵשׁ אֹכֶל לַחֲמוֹרִים יֵשׁ טוֹב", הוּא אָחַז בְּעַיִר אֶחָד, דָּחַף אוֹתוֹ מֵאָחוֹר, וּבְמַכָּה קַלָּה הִדְהִיר אוֹתוֹ לְעֶבְרֵנוּ וְכָךְ עָשָׂה גַּם לַשֵּׁנִי.
הִתְקַבַּצְנוּ נְבוֹכִים סְבִיב הָעֲיָרִים.
תַּגִּידוּ לְפָחוֹת תּוֹדָה!", פָּקַד עָלֵינוּ רוֹנִי בִּלְחִישָׁה.
"תּוֹדָה רַבָּה" זִמַּרְנוּ בְּמַקְהֵלָה.
"אַלְלָה יַעֲזֹר לָכֶם וְלַחֲמוֹרִים", אָמַר הַבֶּדְוִי. שׁוּב הִשְׁמִיעַ קוֹלוֹת קְרִיאָה וְזֵרוּז לִכְבָשָׁיו וְהִמְשִׁיךְ עִם הָעֵדֶר בְּמוֹרַד הָאָפִיק, שֶׁהִתְכַּסָּה עֲנַן אָבָק.
"נוּ, כָּעֵת יֵשׁ לָנוּ בְּעָיָה חֲדָשָׁה. מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְאָגָה", חִיֵּךְ רוֹנִי.
"כַּמָּה הֵם מְתוּקִים," הַבָּנוֹת הִתְמוֹגְגוּ וְלִטְּפוּ אֶת רָאשֵׁי הָעֲיָרִים.
"צָרִיךְ לָתֵת לָהֶם שֵׁמוֹת", קָבַע אַלּוֹן.
הַבָּעָתוֹ שֶׁל הָעַיִר הַקָּטָן הָיְתָה תְּמִימָה וְעַרְמוּמִית כְּאֶחָד. צִבְעוֹ שְׁחַרְחַר וְקוֹמָתוֹ נְמוּכָה. הַשֵּׁנִי הָיָה אָפֹר וְגָבוֹהַּ יוֹתֵר, וּלְפַרְצוּפוֹ הַבָּעָה עַקְשָׁנִית. הַצָּעוֹת לְשֵׁמוֹת עָפוּ מִכָּל עֵבֶר. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ נִסָּה לִתְרֹם אֶת חֶלְקוֹ לְפָרָשַׁת הַשֵּׁמוֹת. כָּל
כִּנּוּיֵי הַחָכְמָה וְהַטִּפְּשׁוּת הָאֶפְשָׁרִיִּים עָבְרוּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת.
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר קִבֵּל הָעַיִר הַקָּטָן אֶת הַשֵּׁם "חוּשָׁם" וְאִלּוּ לַגָּדוֹל יוֹתֵר קָרָאנוּ "מוֹשִׁיקוֹ".
אַבְנֵר קָפַץ עַל אַרְגַּז וְהִכְרִיז חֲגִיגִית: "בָּזֶה מִתְקַבְּלִים חוּשָׁם וּמוֹשִׁיקוֹ לִקְבוּצַת נַרְקִיסִים!".
חָזַרְנוּ מִן הַמַּחֲנֶה עֲמוּסִים בְּפֵרוֹת וּמְלֵאִים בְּקוֹצֵי צַבָּר. הַיְּלָדִים רָכְבוּ לְאִטָּם עַל הָאוֹפַנַּיִם, מַקִּיפִים אֶת הָעֲיָרִים. הָאוֹרְחִים הַנִּכְבָּדִים הוּבְאוּ אֶל מֶשֶׁק הַיְּלָדִים וּמִיָּד הֵקַמְנוּ לָהֶם אֻרְוָה יָפָה.
זֶהוּ, כָּעֵת נִפְתַּח הַפֶּרֶק: חוּשָׁם וּמוֹשִׁיקוֹ בַּקִּבּוּץ.
