הַוַלְקִירוֹת, 1962, מאת דניאל קרן, 4.2022
תַּגִּיעַ אֵלַי הַבַּיְתָה, בְּבַקָּשָׁה, Pleas-s-s-e, אֶרְלִיכְמָן הִתְחַנְחֵן. כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁזֶּה הוּא, וְגַם - כָּךְ, בַּדֶּרֶךְ - כְּדֵי לְהִתְעַלֵּל בְּמִישֶׁהוּ שֶׁיֵּשׁ לִי עָלָיו סוּג שֶׁל יִתְרוֹן, דָּרַשְׁתִּי שֶׁיָּסִיט אֶת וִילוֹן שְׂעָרוֹ הַפָּרוּעַ. בְּרֹאשׁ גּוּפוֹ הַשָּׁדוּף הָיוּ קְבוּעוֹת פָּנִים מְעַנְיְנוֹת. עֵינַיִם יוֹקְדוֹת, עַצְמוֹת לְחָיַיִם בּוֹלְטוֹת, שְׂפָתַיִם מְלֵאוֹת, סַנְטֵר עִם גֻּמָּה בְּקָצֵהוּ וְאַף מְעֻקָּל, נוֹטֶה הַצִּדָּה מְעַט. הַשֵּׂעָר הָאָרֹךְ הִשְׁלִים אֶת הַמַּרְאֶה הַקְּלָאסִי שֶׁל הַצָּלוּב, רַק בְּלִי זָקָן. אֲבָל הַבְּגָדִים הִתְאִימוּ לַתְּקוּפָה: מִכְנְסֵי גִ'ינְס, שֶׁחֲגוֹרַת עוֹר רְחָבָה עִם אַבְזַם פְּלִיז אֲדַמְדַּם בִּדְמוּת קוֹנְדּוֹר דּוֹאֶה הָיְתָה מֻשְׁחֶלֶת בְּתוֹבְרֵיהֶם וּמְהֻדֶּקֶת עַל מָתְנַיִם דַּקִּיקִים וְעַל שׁוּלֶיהָ שֶׁל חֻלְצַת פְלָנֵל חָרְפִּית - תָּמִיד בְּשַׁרְווּלִים אֲרֻכִּים - מְשֻׁבֶּצֶת בְּאָדֹם וְשָׁחֹר. הַשַּׁרְווּלִים לֹא הָיוּ פְּרוּפִים.
אָז תָּבוֹא, כֵּן? הַמּוּזִיקָה שֶׁלִּי מַמָּשׁ טוֹבָה, נַאֲזִין בְּיַחַד וְנִשְׁתֶּה תֶּה. הִרְגַּשְׁתִּי מֻחְמָא. בְּבֵית הַסֵּפֶר יָדְעוּ שֶׁנָּתַן אֶרְלִיכְמָן טִפּוּס מוּזָר, שֶׁלֹּא לוֹמַר תִּמְהוֹנִי וּמְרֻחָק, אֲבָל כֻּלָּם גַּם יָדְעוּ שֶׁהוּא עִלּוּי מוּזִיקָלִי. בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ מוּזִיקָה הִיא בְּעֵרֶךְ הַכֹּל. גַּם לְנָתָן זֹאת הָיְתָה הִזְדַּמְּנוּת לְהַרְגִּישׁ מֻחְמָא, כִּי אֲנִי לוֹמֵד שְׁתֵּי כִּתּוֹת מֵעָלָיו. תַּלְמִידִים בְּבֵית סֵפֶר יוֹדְעִים לְהַעֲרִיךְ פַּעַר כָּזֶה. אֲנִי לֹא זוֹכֵר אֵיךְ הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ הִתְחִיל אֲבָל עָזְרָה הָעֻבְדָּה שֶׁרֹב הַתַּלְמִידִים הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ; קָלְטוּ אֶת הַכְּפִיָּתִיּוּת שֶׁלּוֹ לְפָנַי.
הִסַּסְתִּי. מִי הוֹלֵךְ לְבַיִת שֶׁל אֲחֵרִים כְּדֵי לְהַאֲזִין לְמוּזִיקָה. מָה יֵשׁ אֶצְלוֹ שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לִשְׁמֹעַ בַּסִּפְרִיָּה שֶׁל הֵיכַל הַתַּרְבּוּת. חוּץ מִזֶּה, הוּא מְשֻׁגָּע עִם קַבָּלוֹת!
אֲבָל הַפְלֵא וָפֶלֶא - בָּרֶגַע שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁהוּא כָּזֶה, יָדַעְתִּי שֶׁאַגִּיעַ אֵלָיו. אַף אֶחָד אַחֵר לֹא מֵעֵז, לַמְרוֹת שֶׁהַסִּכּוּן, בְּסַךְ הַכֹּל, מְחֻשָּׁב. הוּא הֲרֵי חַלַּשְׁלוּשׁ, הַיֶּלֶד הֲכִי רָזֶה בְּבֵית הַסֵּפֶר, מָה כְּבָר יַעֲשֶׂה לִי; וְאִם יַעֲשֶׂה מַשֶּׁהוּ מַמָּשׁ לֹא-נוֹרְמָלִי אַחְטִיף לוֹ כָּכָה! וְכָכָה! וְדִמְיַנְתִּי בְּעֵינֵי רוּחִי אֵיךְ אֲנִי מְרַחֵף בָּאֲוִיר כְּמוֹ קַסְיוּס קְלֵיי וּמַמְטִיר עַל נָתָן מַהֲלֻמּוֹת שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח, שֶׁיֵּדַע עִם מִי יֵשׁ לוֹ עֵסֶק. שָׁמַרְתִּי אֶת הַחִזָּיוֹן הַזֶּה בְּלִבִּי לְמִקְרֶה שֶׁמַּשֶּׁהוּ בַּבִּקּוּר אֶצְלוֹ יִשְׁתַּבֵּשׁ. אָז אָמַרְתִּי לוֹ: כֵּן, אָבוֹא. תַּגִּיד מָתַי.
מִכָּל מָקוֹם, עַכְשָׁו נִכְנַסְנוּ לַבִּנְיָן שֶׁל נָתָן, מְיֻזָּעִים מֵהֲלִיכַת צָהֳרַיִם מְהִירָה מִתַּחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס לְבֵיתוֹ, נוֹשְׂאִים אֶת תִּיקֵי הַתַּלְמִיד הַמְּרֻפָּטִים בְּיָדֵינוּ. נִרְאֶה לִי שֶׁגַּם בַּיַּלְקוּט שֶׁלּוֹ הָיוּ סְפָרִים וּמַחְבָּרוֹת לְכָל הַשָּׁבוּעַ, כִּי הַתִּיק הִטַּלְטֵל בִּכְבֵדוּת מַעְלָה-מַטָּה בְּכָל אַחַת מִפְּסִיעוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת וְהֶעֱנִיק לַתְּנוּעָה מַרְאָה שֶׁל רִיצָה קָדִימָה וַאֲחוֹרָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן. נָתָן הָיָה גְּבַהּ-קוֹמָה בִּמְיֻחָד וַאֲנִי פָּחוֹת, אָז פִּגַּרְתִּי אַחֲרָיו. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַתִּיק שֶׁלִּי הָיָה כָּבֵד לֹא פָּחוֹת מִשֶּׁלּוֹ אֲבָל הַצְּעָדִים שֶׁלִּי הָיוּ קְטַנִּים יוֹתֵר וְלָכֵן הַתִּיק הִטַּלְטֵל פָּחוֹת.
טִפַּסְנוּ בַּחֲדַר מַדְרֵגוֹת רָחָב עַד לַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית, שָׁם קִדְּמָה אֶת פָּנֵינוּ דֶּלֶת עֵץ גְּבוֹהָה מְאוֹד וּרְחָבָה, דֶּלֶת וּבָהּ שְׁתֵּי כְּנָפַיִם, חֲרוּטוֹת וּכְבֵדוֹת לְמַרְאֶה, שֶׁנִּצְבְּעוּ לֹא מִכְּבָר בְּלָבָן-שַׁמֶּנֶת. בְּזָוִיּוֹת הַגִּלּוּף עוֹד עָמְדוּ אֶגְלֵי צֶבַע רַכִּים. בַּכָּנָף הַיְּמָנִית נִקְבְּעָה יָדִית פְּתִיחָה מִמַּתֶּכֶת כֵּהָה עִם תַּבְלִיטִים, וּבַשְּׂמָאלִית רָאִיתִי עוֹד יָדִית חוּמָה-שְׁחוֹרָה עִם שְׁנֵי צִירִים לְשֵׁם נְקִישָׁה וְהָיָה שָׁם גַּם חֲרִיר הֲצָצָה, מֵעֵבֶר לְרֹאשִׁי. כָּכָה זֶה, כְּשֶׁכָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה גְּבוֹהִים.
זֶה הָיָה בִּנְיַן בָּאוּהָאוּס אָפְיָנִי בְּמֶרְכַּז תֵּל אָבִיב, וְהַפִּנָּה הַמִּזְרָחִית שֶׁלּוֹ הָיְתָה מְעֻגֶּלֶת.
נָתַן מָזַג לְעַצְמוֹ כּוֹס מַיִם וְהִצִּיעַ גַּם לִי. אַחַר כָּךְ שָׁפַת מַיִם בְּקֻמְקוּם חֲבוּט עַל גַּבֵּי כִּירָה חַשְׁמַלִּית קְטַנָּה וְנִגַּשׁ לְהָכִין אֶת הַתֶּה. הוּא הִנִּיחַ שְׁתֵּי כּוֹסוֹת זְכוּכִית דַּקִּיקוֹת בְּמַחֲזִיקִים מִכֶּסֶף מְמֹרָק עַל גַּבֵּי מַגַּשׁ עֵץ עִם צִיּוּרֵי פְּרָחִים מְשׁוּחִים בְּפּוֹלִיטוּרָה. לֹא הִצְלַחְתִּי לְהַתִּיק עֵינַי מֵהַמַּגָּשׁ: כָּל כָּךְ יָפֶה, יְצִירָה לְתִפְאֶרֶת - בְּוַדַּאי עֲבוֹדָה עַצְמִית, לֹא רְכִישָׁה. נִכָּר כִּי לְמִישֶׁהוּ בַּבַּיִת יֵשׁ יָדַיִם טוֹבוֹת. אַחַר כָּךְ לָמַדְתִּי שֶׁהַתֵּאוּר הַזֶּה מַתְאִים לְכָל שְׁלֹשֶׁת הַדַּיָּרִים: הָאָב, חַיָּט הָעִלִּית אַהֲרֹן אֶרְלִיכְמָן, אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה - מַלְכָּה, אִמּוֹ שֶׁל נָתָן, שֶׁעָסְקָה עוֹד בְּאֵירוֹפָּה בְּעִצּוּב פְּנִים וְכַמּוּבָן יְדֵי הַזָּהָב שֶׁל בְּנָם-יְחִדׇּם, הַכַּנָּר הַמֻּכְשָׁר נָתָן.
בַּכּוֹסוֹת נָחָה שִׁכְבָה הֲגוּנָה שֶׁל פְּתִיתֵי תֵּה שְׁחֹרִים וְנָתַן יָצַק אֶת הַמַּיִם שֶׁרָתְחוּ וְהוֹסִיף סֻכָּר.
הַמִּטְבָּח לֹא גָּדוֹל, בְּסִיסִי לְמַדַּי, אֲבָל הַמְּקָרֵר הַחַשְׁמַלִּי הָיָה חָדִישׁ, עִם דֶּלֶת נִפְרֶדֶת לַמַּקְפִּיא. הָיָה שָׁם גַּם תַּנּוּר אֲפִיָּה גֶּרְמָנִי. גֶּרְמָנִי!? בְּהִגָּיוֹן שֶׁל יֶלֶד נִבְצַר מִמֶּנִּי לְהָבִין אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאַהֲרֹן אֶרְלִיכְמָן, שֶׂה-אֵס-אֵס רָצְחוּ אֶת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו בִּטְרֶבְּלִינְקָה, וְשֶׁרוֹפְאֵי הַצָּבָא הָאָדֹם שֶׁשִּׁחְרְרוּ אוֹתוֹ מִמַּחֲנֵה הַמָּוֶת בְּמִשְׁקָל 39 קִילוֹ נֶאֶלְצוּ לִקְטֹעַ אֶת רַגְלוֹ בִּגְלַל נֶמֶק, מְסֻגָּל לְהַכְנִיס לְבֵיתוֹ מוּצָר גֶּרְמָנִי.
הַדִּירָה רֻצְּפָה בַּאֲרִיחִים בְּצֶבַע קְרֵם, עִם עִטּוּרִים יְרַקְרַקִּים שֶׁיָּצְרוּ מְעֻיָּן מְסֻלְסָל, וּבְמֶרְכַּז כָּל מְעֻיָּן תִּלְתַּן אַרְגְּמָנִי. זֶה הָיָה יֹפִי מְרַגֵּשׁ, אֲבָל הַצִּבְעוֹנִיּוּת נִבְלְעָה בָּאַפְלוּלִית שֶׁשָּׂרְרָה בַּדִּירָה כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֵלֶיהָ. הָיָה יוֹם יָפֶה, בַּחוּץ אֲנָשִׁים טִיְּלוּ בֵּין הַחֲנוּיוֹת וּבִקְּשׁוּ מַחֲסֶה מֵהַשֶּׁמֶשׁ. בַּסּוֹף כֻּלָּם הִגִּיעוּ לַקִּיּוֹסְק שֶׁבְּפִנַּת הָרְחוֹב, לִלְגֹּם גָּזוֹז צוֹנֵן. אֲבָל כָּאן, בְּדִירַת אֶרְלִיכְמָן כָּל הַחַלּוֹנוֹת וּתְרִיסֵי הָעֵץ הָיוּ מוּגָפִים. נָתָן לֹא טָרַח לִפְתֹּחַ אוֹתָם וְרֵיחַ שֶׁל עוֹר וְטֶקְסְטִיל עָמַד בָּאֲוִיר, מְעֹרָב בְּנִיחוֹחַ שֶׁל תַּמְצִית תֶּה וּבַקְּרִירוּת שֶׁהָאַפְלוּלִית הִצִּיעָה. הוּא הִדְלִיק אֶת הָאוֹר בַּמִּסְדְּרוֹן.
יָדוֹ הַבּוֹטַחַת שֶׁל נָתָן אָחֲזָה בַּמַּגָּשׁ וְעָלָיו שְׁתֵּי כּוֹסוֹת הַתֶּה וּצְלוֹחִית רְקִיקִים. פָּסַעְתִּי בְּעִקְבוֹתָיו לְעֵבֶר חַדְרוֹ. הַמִּסְדְּרוֹן הָאָרֹךְ קִשֵּׁר אֶת כָּל חַלְלֵי הַדִּירָה. הַחֶדֶר שֶׁל נָתָן נִמְצָא בַּקָּצֶה הַמְּעֻגָּל.
בַּעֲקֵב נַעֲלוֹ הוּא טָרַק אֶת הַדֶּלֶת מֵאֲחוֹרָיו וְהִנִּיחַ אֶת הַטָּס עַל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה שֶׁלּוֹ. עוֹד לִפְנֵי שֶׁצָּנַחְתִּי לְכֻרְסַת הַבַּד הַפִּרְחוֹנִי הוּא גָּחַן אֶל הַמָּקוֹל וּבְאֶצְבָּעוֹת מְיֻמָּנוּת הִנִּיחַ עָלָיו תַּקְלִיט 78 סָלָ"ד שֶׁל דַּהֲרַת הַוַּלְקִירוֹת מֵאֵת רִיכַרְד וַגְנֶר עִם הַמְּנַצֵּחַ פוֹן-קַרָיָאן וּבְלִי שְׁהִיּוֹת הוֹלִיךְ אֶת עָצְמַת הַקּוֹל לְשִׂיאָהּ. נִבְעַתְתִּי. מָה קוֹרֶה פֹּה, הֲרֵי וַגְנֶר אָסוּר בְּהַשְׁמָעָה! וְעוֹד בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת! הִרְגַּשְׁתִּי כְּמִי שֶׁנִּכְפָּה לִטְעֹם מֵהַפְּרִי הָאָסוּר. טָעִים, אֲבָל אָסוּר. מָה קוֹרֶה לִי, לָמָּה אֲנִי לֹא מַחֲטִיף לוֹ סְטִירָה וּמְרַסֵּק אֶת הַתַּקְלִיט, לָמָּה לַעֲזָאזֵל אֲנִי לֹא קָם וְיוֹצֵא בְּכַעַס מֻפְגָּן מֵהַדִּירָה. מָה קָרָה לְקַּסְיוּס קְלֵיי? אֲבָל לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם. רַק הֵצַצְתִּי בַּחֲשָׁשׁ לְכָל עֵבֶר: גַּם כָּאן הַחַלּוֹנוֹת וּתְרִיסֵי הָעֵץ הַכְּבֵדִים הָיוּ מוּגָפִים. הַתַּקְלִיט הִסְתּוֹבֵב בִּמְהִירוּת, וּמִקּוֹלוֹת הַחֲרִיקָה נִכָּר בּוֹ שֶׁהָיָה יָשָׁן וְנֻגַּן הַרְבֵּה, אוֹ שֶׁהַמַּחַט הָיְתָה פְּגוּמָה. בְּאַרְבַּע הַדַּקּוֹת שֶׁל הַוַּלְקִירוֹת גּוּפוֹ שֶׁל אֶרְלִיכְמָן נִמְתָּח וְרָפָה חֲלִיפוֹת עִם הַצְּלִילִים. יָדָיו הָאֲרֻכּוֹת שִׂרְטְטוּ אֶת הַתָּוִים בָּאֲוִיר. עֵינַי הָיוּ מְרֻתָּקוֹת לִקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו הָעֲדִינוֹת.
כְּשֶׁהַמּוּזִיקָה נָדַמָּה הוּא זָקַר בְּאַחַת אֶת גֻּמַּת סַנְטֵרוֹ אֶל עֵבֶר הַתִּקְרָה הַגְּבוֹהָה - שֶׁגִּלְיוֹן בְּרִיסְטוֹל שָׁחֹר גָּזוּר בְּצוּרַת צְלַב קֶרֶס, הֻדְבַּק אֵלֶיהָ. הוּא הִצְדִּיעַ בְּמֹעַל יָד וְצָרַח: הַיִל הִיטְלֵר. הִתְבּוֹנַנְתִּי הֲלוּם בַּמַּבָּט הַמְּטֹרָף שֶׁעָמַד בְּפָנָיו וְרַק אָמַרְתִּי בְּשֶׁקֶט: נָתָן, אֲנִי מֵבִין שֶׁהוֹרֶיךָ לֹא בִּקְּרוּ בַּחֶדֶר הַזֶּה הַרְבֵּה זְמַן.
וְאָז נִמְלַטְתִּי מֵהַדִּירָה;
וְקָבַרְתִּי אֶת הַסִּפּוּר בְּיַרְכְּתֵי מֹחִי בְּמֶשֶׁךְ 60 שָׁנָה בְּדִיּוּק, עַד שֶׁנִּזְכַּרְתִּי בּוֹ הַשָּׁבוּעַ.
