או-קי, ההבהרה הרגילה - אינני מבקר ספרות ו/או תיאטרון ו/או כל מדיה אחרת. אני משרבט הגיגים להנאתי ושמח שאתם מציצים מעבר לכתפי בעת שאני עושה זאת (רשימות קודמות - בארכיון).
אמש בסינמטק הרצליה - "אל תלחצי, אני בדרך". תאמינו לשם. הוא לא מרמה. יש בסרט בדיוק מה ששמו מבטיח. הפעם בחר המפיץ תרגום הולם לתוכנו ולרמתו של הסרט (במקור: Due Date). טוב, נוציא את זה: זהו סרט וולגרי לתפארה, נטול בשורה קולנועית ולעיתים אף נטול עניין. פיטר היימן (רוברט דאוני ג'וניור) הוא אדריכל חמוץ-פנים ומצליח, שקלפי חייו סדורים תמיד. כרגע הוא עושה את דרכו הביתה לקראת הולדת בכורו. פיטר חגור במושבו במחלקה הראשונה במטוס, כאשר אית'ן טרמבליי (זאק גליפיאנקיס), שחקן-בכוח, אוויל חסר עכבות שבחיקו כלכלב תואם ומעליו עננת תמיד של מריחואנה, נתקל בו. מובן שמעתה הכל, אבל הכל, משתבש, עד שיגיעו שלושתם חבולים וחבוקים, בדיוק בזמן, לבית היולדות. בקיצור, לא סרט סינמטקי. אבל, מה-זה-נ-ה-נ-י-ת-י!
צחקנו, רעייתי ואני ושאר 28 הצופים, בשעה וחצי של דיאלוגים שנונים, משחק טוב ודמויות ומעמדים קיצביים ומוקצנים עד סף גיחוך. "אל תלחצי, אני בדרך". כן, אני מודה. הלכתי ביום שישי בערב לסרט עם שם כזה. זה היה שבוע קשה. הרווחתי את הנאתי ביושר.
אמש בסינמטק הרצליה - "אל תלחצי, אני בדרך". תאמינו לשם. הוא לא מרמה. יש בסרט בדיוק מה ששמו מבטיח. הפעם בחר המפיץ תרגום הולם לתוכנו ולרמתו של הסרט (במקור: Due Date). טוב, נוציא את זה: זהו סרט וולגרי לתפארה, נטול בשורה קולנועית ולעיתים אף נטול עניין. פיטר היימן (רוברט דאוני ג'וניור) הוא אדריכל חמוץ-פנים ומצליח, שקלפי חייו סדורים תמיד. כרגע הוא עושה את דרכו הביתה לקראת הולדת בכורו. פיטר חגור במושבו במחלקה הראשונה במטוס, כאשר אית'ן טרמבליי (זאק גליפיאנקיס), שחקן-בכוח, אוויל חסר עכבות שבחיקו כלכלב תואם ומעליו עננת תמיד של מריחואנה, נתקל בו. מובן שמעתה הכל, אבל הכל, משתבש, עד שיגיעו שלושתם חבולים וחבוקים, בדיוק בזמן, לבית היולדות. בקיצור, לא סרט סינמטקי. אבל, מה-זה-נ-ה-נ-י-ת-י!
צחקנו, רעייתי ואני ושאר 28 הצופים, בשעה וחצי של דיאלוגים שנונים, משחק טוב ודמויות ומעמדים קיצביים ומוקצנים עד סף גיחוך. "אל תלחצי, אני בדרך". כן, אני מודה. הלכתי ביום שישי בערב לסרט עם שם כזה. זה היה שבוע קשה. הרווחתי את הנאתי ביושר.
