כְּ-580 מִלִּים (כ־5 וָחֵצִי דַּקּוֹת קְרִיאָה בְּקוֹל).
מקום לעצור בו
סיפור שחיברו במשותף דניאל קרן ופרפלקסיטי AI
תְּנוּעָה סוֹאֶנֶת בִּכְבִישׁ הַחוֹף; זֶרֶם בִּלְתִּי פּוֹסֵק שֶׁל פַּח וּפְּלַסְטִיק עַל גַּלְגַּלִּים וְשֶׁל בְּנֵי אָדָם הַנּוֹהֲגִים בָּהֶם. בְּצַד הַדֶּרֶךְ עָמְדָה מוֹנִית לְבָנָה. לַמִּתְבּוֹנֵן מֵהַצַּד הִיא נִרְאֲתָה כְּמוֹ שַׁחַף שֶׁקָּפָא בָּאֲוִיר. מֵאֲחוֹרֵי הַהֶגֶה שֶׁלָּהּ יָשַׁב נָהַג עִם שֵׂעָר שֵׂיבָה מַקְלִישׁ, מְתֻלְתָּל, מְבֻגָּר וּבַעַל גּוּף מָלֵא. נִקְרָא לוֹ וִיקְטוֹר. רֹאשׁוֹ הָיָה שָׁמוּט אֶל הַהֶגֶה וְהוּא נִרְאָה מוּבָס. מַרְאֶה הַמּוֹנִית הַדּוֹמֶמֶת הִזְכִּיר קֶבֶר בְּבֵית הֶעָלְמִין - לוּלֵא הַהֲמֻלָּה שֶׁמִּסָּבִיב.
מִחוּץ לַמּוֹנִית הִתְרוֹצֵץ אִישׁ צָעִיר, גָּבוֹהַּ וְרָזֶה, שֶׁנִּקְרָא לוֹ נָדָב. הוּא לָבַשׁ חֲלִיפָה מְהֻדֶּרֶת וְאָחַז תִּיק עוֹר בְּצֶבַע חוּם. בְּיָדוֹ הָאַחֶרֶת הֶחְזִיק טֵלֵפוֹן נַיָּד. הוּא דִּבֵּר בְּקוֹל רָם וּמָתוּחַ, וּמִדֵּי פַּעַם נוֹפֵף בְּיָדוֹ לְמוֹנִית חוֹלֶפֶת. אַךְ לַשָּׁוְא; כָּל הַמּוֹנִיּוֹת הָיוּ תְּפוּסוֹת. נַהָגִים חָלְפוּ עַל פָּנָיו מִבְּלִי לִרְאוֹתוֹ. לֹא, נִרְאֶה בַּעֲלִיל שֶׁגַּם בַּעֲבוּרוֹ זֶה לֹא הָיָה יוֹם מֻצְלָח. נָדָב הָיָה בְּדַרְכּוֹ לְרַאֲיוֹן עֲבוֹדָה חָשׁוּב, אֶחָד מֵאוֹתָם נִסְיוֹנוֹת-שָׁוְא שֶׁלּוֹ לִתְפֹּס מָקוֹם בָּעוֹלָם. כָּל דַּקָּה מוּל הַמְּכוֹנִיּוֹת הַמְּמַהֲרוֹת הֶחֱרִיפָה אֶת תְּחוּשַׁת הַכִּשָּׁלוֹן שֶׁצָּרְבָה אֶת לִבּוֹ.
עַל נָהַג הַמּוֹנִית רָבַץ מִשְׁקָל אַחֵר: לִפְנֵי כַּמָּה שָׁעוֹת הִתְבַּשֵּׂר עַל מַחֲלָתוֹ הַקָּשָׁה שֶׁל בְּנוֹ, שֶׁהַקֶּשֶׁר עִמּוֹ נֻתַּק לִפְנֵי שָׁנִים. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נִשְׁמָע כְּמוֹ קֶטַע מִסִּדְרַת טֵלֵוִיזְיָה יְשָׁנָה, אֲבָל כָּךְ זֶה הָיָה. רוּחוֹ שֶׁל וִיקְטוֹר הָיְתָה שְׁפוּפָה. הַיֶּלֶד הַחוֹלֶה…לֹא מְשַׁנֶּה שֶׁהַיֶּלֶד כְּבָר בֶּן 50 - תָּמִיד יִשָּׁאֵר "הַיֶּלֶד". וְעַכְשָׁו, הַנּוֹסֵעַ הַמְּתֻסְבָּךְ הַזֶּה, כְּאִלּוּ אֵין לִי צָרוֹת מִשֶּׁלִּי, הוּא הִתְמַרְמֵר. מָה כְּבָר בִּקַּשְׁתִּי, לְהוֹבִיל נוֹסְעִים, לְכַסּוֹת אֶת הַהוֹצָאוֹת, לְהִתְפַּרְנֵס. הֲלֹא אֵין לִי עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת. וִיקְטוֹר הָיָה רָגִיל לְכָל מִינֵי טִפּוּסִים מוּזָרִים, לְעִתִּים מְפֻקְפָּקִים, אַךְ הַוִּכּוּחַ הַמַּר עַל נְהִיגָתוֹ עִם הַנּוֹסֵעַ הַנּוֹכְחִי הָיָה בִּשְׁבִילוֹ אֶחָד יוֹתֵר מִדַּי - הַקַּשׁ שֶׁשָּׁבַר אוֹתוֹ, וּבְבַת אַחַת תַּשׁ כּוֹחוֹ. מֵעוֹלָם זֶה לֹא קָרָה לוֹ אֲבָל עַכְשָׁו הוּא הִתְפָּרֵץ כְּלַפֵּי הַנּוֹסֵעַ הַצָּעִיר: עוּף לִי מֵהָעֵינַיִם, פְּסִיכוֹפָּת; הוּא עָצַר בַּמִּפְרָץ בְּצַד הַכְּבִישׁ וְדוֹמֵם בְּהַפְגָּנָתִיּוּת אֶת מְנוֹעַ הַמּוֹנִית. הוּא חָפַן אֶת רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו וְהִרְכִּינוֹ עַל הַהֶגֶה. דְּמָעוֹת זָלְגוּ עַל לְחָיָיו וְהִרְטִיבוּ אַף אֶת גַּלְגַּל הַהֶגֶה.
נָדָב לֹא הִבְחִין בְּכָךְ. נָהַג הַמּוֹנִית הָיָה בְּעֵינָיו רַק עוֹד קָשִׁישׁ חֲסַר הִתְחַשְּׁבוּת וַחֲסַר חֲשִׁיבוּת, שֶׁמּוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ לְהַגִּיעַ לְיַעֲדוֹ בַּזְּמַן וּמְבַקֵּשׁ לְרוֹשֵׁשׁ אוֹתוֹ. אֲבָל הֶרְאֵיתִי לוֹ שֶׁאֲנִי לֹא אֶחָד שֶׁמִּתְכּוֹפֵף, הוּא חָשַׁב בְּשֶׁמֶץ שֶׁל סְלִידָה עַצְמִית וְהִמְשִׁיךְ לְהַזִּיעַ בְּחֹם הַצָּהֳרַיִם וּלְנוֹפֵף בְּיֵאוּשׁ אֶל מוּל הַמְּכוֹנִיּוֹת הַמִּתְעַלְּמוֹת מִמֶּנּוּ.
שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁגּוֹרָלָם לֹא שָׁפַר עֲלֵיהֶם וְשֶׁאִתְּרַע מַזָּלָם לִפְגֹּשׁ זֶה בָּזֶה.
רַק אַחֲרֵי דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת, כְּשֶׁהַהַכָּרָה שֶׁבִּצּוּעַ מְשִׂימָתוֹ חָשׁוּב מִכַּעֲסוֹ, הִבְחִין נָדָב כִּי רֹאשׁוֹ שֶׁל וִיקְטוֹר שָׁמוּט עַל הַהֶגֶה. מַשֶּׁהוּ הִזְדַּעְזֵעַ בּוֹ; הוּא פָּתַח בְּהִסּוּס אֶת דֶּלֶת הֲמוֹנִית.
"אַתָּה בְּסֵדֶר?" שָׁאַל בַּעֲדִינוּת, שֶׁהִפְתִּיעָה אֲפִלּוּ אוֹתוֹ עַצְמוֹ. וִיקְטוֹר הֵרִים אֵלָיו לְאַט עֵינַיִם אֲדֻמּוֹת. הַכָּרַת תּוֹדָה רִצְּדָה בָּהֶן. "פָּשׁוּט הָיִיתִי צָרִיךְ רֶגַע לְעַצְמִי". הוּא נִסָּה לְהִצְטַדֵּק. "הַיּוֹם הַזֶּה...קְצָת כָּבֵד עָלַי." הוּא סִפֵּר לַנּוֹסֵעַ עַל בְּנוֹ הַחוֹלֶה.
נָדָב שָׁב וְהִתְיַשֵּׁב מֵאָחוֹר. הוּא נֶאֱנַח וְהִנִּיחַ לְצִדּוֹ אֶת הַתִּיק וְאֶת מַכְשִׁיר הַטֵּלֵפוֹן. וִיקְטוֹר הִתְנִיעַ אֶת הַמְּכוֹנִית. גַּם הוּא שָׁתַק. הֵם חָלְקוּ בִּדְמָמָה כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים בַּדֶּרֶךְ לְתֵל אָבִיב. זֶה הָיָה שֶׁקֶט מַפְתִּיעַ, מַבְרִיא, שְׁנֵי זָרִים שֶׁמְּצוּקָה חִבְּרָה בֵּינֵיהֶם. מְנוֹעַ הֲמוֹנִית פָּעַם, חֲרִישִׁי.
"לְאָן, אֲדוֹנִי?" שָׁאַל וִיקְטוֹר לְבַסּוֹף, בְּיוֹדְעוֹ הֵיטֵב אֶת הַתְּשׁוּבָה.
"לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם," הֵשִׁיב נָדָב. הַפַּעַם הָיָה קוֹלוֹ שׁוֹנֶה. הֵם הִמְשִׁיכוּ בַּנְּסִיעָה.
נָדָב בֶּאֱמֶת אִחֵר לָרֵאָיוֹן. לֹא נוֹרָא, הוּא אָמַר בְּלִבּוֹ. כְּבָר עָשִׂיתִי אֵיזֶה אֶלֶף רַאֲיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁבָּהֶם סִפַּרְתִּי עַל עַצְמִי - וּמָה זֶה נָתַן לִי? בְּעֶצֶם, דַּוְקָא חֲבָל, כִּי הַפַּעַם לֹא הָיִיתִי מְסַפֵּר עַל עַצְמִי אֶלָּא עַל נַהַג מוֹנִית שָׁחוּק אֶחָד.
כַּמָּה שָׁעוֹת אַחַר כָּךְ וִיקְטוֹר צִלְצֵל לִבְנוֹ. כַּמָּה מִלִּים מְגֻמְגָּמוֹת, וּכְבָר גֶּשֶׁר זָעִיר שֶׁל קִרְבָה נִמְתָּח בֵּינֵיהֶם. צַעַד רִאשׁוֹן.
בְּמִפְרַץ עֲצִירָה עַל כְּבִישׁ בֵּינְעִירוֹנִי גּוֹעֵשׁ, שְׁנֵי זָרִים מוּבָסִים מָצְאוּ נֶחָמָה. צָעִיר גָּבוֹהַּ וְרָזֶה שֶׁנִּקְרָא לוֹ נָדָב, וְנַהַג מוֹנִית מְבֻגָּר עִם עֹדֶף מִשְׁקָל, שֶׁשֵּׂעָר רֹאשׁוֹ דָּלִיל וּמְתֻלְתָּל וּשְׁמוֹ וִיקְטוֹר. אוּלַי.
כַּעַס וְיֵאוּשׁ הֵם לְעִתִּים רַק בִּטּוּי חִיצוֹנִי לִכְאֵב. קֻרְטוֹב שֶׁל חֶמְלָה עָשׂוּי לְרַפֵּא, לְשַׁנּוֹת - אֶת הַזּוּלָת, וְאוּלַי גַּם אוֹתָנוּ.
